לאה קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרבנית '''לאה קרסיק''', אשת הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], הייתה מחשובות נשי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. | הרבנית '''לאה קרסיק''', אשת הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], הייתה מחשובות נשי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולדה לאביה הרב [[נתן גוראריה]]. בצעירותה הייתה מהנשים היחידות שזכו להיות ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], דבר שזכתה לו גם בת דודתה [[סוניה רוזנבלום]]. | נולדה לאביה הרב [[נתן גוראריה]]. בצעירותה הייתה מהנשים היחידות שזכו להיות ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], דבר שזכתה לו גם בת דודתה [[סוניה רוזנבלום]]. חינוכה החסידי פעל בה כבר בנערותה, ומתועדת התעסקותה בסיוד ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עבור רווחת [[תלמידי התמימים]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]], [https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/15.htm?q=%D7%9C%D7%90%D7%94%20%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7 פרק י"ג].}}. | ||
התחתנה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]] עם הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]]. | התחתנה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]] עם הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה עם בעלה ל[[ארץ הקודש]], שם ליוותה אותו בתפקידיו הרבים כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. היתה שולחת חבילות מזון ל[[אנ"ש]] ב[[ברית המועצות]]. ביתה ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. | ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה עם בעלה ל[[ארץ הקודש]], שם ליוותה אותו בתפקידיו הרבים כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. היתה שולחת חבילות מזון ל[[אנ"ש]] ב[[ברית המועצות]]. ביתה ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. | ||
היתה מכינה אוכל ל[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], ומאידך מקפידה להאזין להתוועדויות. נכדה הרב [[חיים אשכנזי]] סיפר: | עמדה בראש ארגון "נאשה חב"ד - חב"ד שלנו" שהוקם בשנת [[תש"ב]] על ידי נשי חב"ד ב[[תל אביב]], באמצעות הארגון עסקו בתחזוק הענינים הגשמיים בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], כמו: בישולים, תפירות, דאגה לתלמידים, התרמת מוצרים ועוד. | ||
מספרת ביתה הרבנית [[דבורה אשכנזי]]: {{ציטוטון|אני זוכרת את אימא תמיד טורחת בעבור התמימים. בי"ט בכסלו ראש השנה לחסידות למשל, נהוג כידוע לאכול בהתוועדות 'קאשע' - דייסה. מידי ערב י"ט כסלו אימא העמידה סירים גדולים של דייסה על פתיליות שהעלו עשן, וכשהקאשע היתה מוכנה, היה מגיע ערבי עם סוס ועגלה ולוקח את הסירים לישיבה}}. | |||
היתה מכינה אוכל ל[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], ומאידך מקפידה להאזין להתוועדויות. נכדה הרב [[חיים אשכנזי]] סיפר{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 696.}}: | |||
{{ציטוטון|בתור ילד שמעתי סיפור מפי אמא הרבנית [[דבורה אשכנזי|דבורה]] ע"ה, שיכול להמחיש את האווירה בימים ההם. בתקופה ההיא, הפרנסה הייתה קשה עד מאד, סבתא הרבנית לאה קרסיק הקימה מעין קונדיטוריה בבית, היא הייתה אופה עוגות ומוכרת אותן לחנויות. אבא, היה האיש שהוביל את העוגות לקונדיטוריות למכירה ומכך התפרנסו. אבא היה מיודד עם החסידים ר' [[משה דובינסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], למרות שהיה צעיר מהם. פעם הלך אבא ברחוב עם עוגה בדרכו לאחת הקונדיטוריות, כשבדרכו פגש את ר' משה דובינסקי ור' נחום גולדשמיד שהיו חברים טובים. "משה, מה אתה סוחב איתך?" אמר להם "עוגה". "אה, יופי! לנו יש 'משקה' ולך יש עוגה, זו סיבה להתוועד", אמרו. נכנסו לבית כנסת והתוועדו במשך כמה שעות...}} | {{ציטוטון|בתור ילד שמעתי סיפור מפי אמא הרבנית [[דבורה אשכנזי|דבורה]] ע"ה, שיכול להמחיש את האווירה בימים ההם. בתקופה ההיא, הפרנסה הייתה קשה עד מאד, סבתא הרבנית לאה קרסיק הקימה מעין קונדיטוריה בבית, היא הייתה אופה עוגות ומוכרת אותן לחנויות. אבא, היה האיש שהוביל את העוגות לקונדיטוריות למכירה ומכך התפרנסו. אבא היה מיודד עם החסידים ר' [[משה דובינסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], למרות שהיה צעיר מהם. פעם הלך אבא ברחוב עם עוגה בדרכו לאחת הקונדיטוריות, כשבדרכו פגש את ר' משה דובינסקי ור' נחום גולדשמיד שהיו חברים טובים. "משה, מה אתה סוחב איתך?" אמר להם "עוגה". "אה, יופי! לנו יש 'משקה' ולך יש עוגה, זו סיבה להתוועד", אמרו. נכנסו לבית כנסת והתוועדו במשך כמה שעות...}} | ||
היתה ביחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים, כבר ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן ב[[אוטווצק]] נכנסה עם בנותיה טעמה גוראריה ורבקה חיטריק. אצל [[הרבי]] ביקרה בפעם הראשונה ב[[חודש אדר]] [[תשי"א]], לרגל חתונת בתה רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]], אז נכנסה ל[[יחידות]] אל הרבי. באחד הימים אושפזה בבית הרפואה עקב מעידה ברגליה. טרם יצאה לאישפוז קיבלה את ברכת הרבי שהעניק לה [[מאמר חסידות]], באמרו "שיהיה לך במה לעיין". החל מחודש [[תשרי]] [[תשכ"ב]] נסעה בכל שנה אל הרבי, שם שהתה אצל אחת מבנותיה, והשתתפה באורח קבע בכל המעמדים וה[[תפילות ב770|תפילות עם הרבי]], כשהיא מצטופפת בין הנשים הצעירות בשורה הראשונה כדי לראות את הרבי. באורח קבע ביקשה מנכדה הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] את ה[[הנחה|הנחות]] השונות מ[[שיחה|שיחות]] הרבי. בעת שהותה ב[[קראון הייטס]] היתה מלוה את [[הרבנית חנה]] אימו של הרבי אל [[770]] ובחזרה ל[[1414|ביתה]]. | היתה ביחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים, כבר ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן ב[[אוטווצק]] נכנסה עם בנותיה טעמה גוראריה ורבקה חיטריק. | ||
אצל [[הרבי]] ביקרה בפעם הראשונה ב[[חודש אדר]] [[תשי"א]], לרגל חתונת בתה רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]], אז נכנסה ל[[יחידות]] אל הרבי. באחד הימים אושפזה בבית הרפואה עקב מעידה ברגליה. טרם יצאה לאישפוז קיבלה את ברכת הרבי שהעניק לה [[מאמר חסידות]], באמרו "שיהיה לך במה לעיין". החל מחודש [[תשרי]] [[תשכ"ב]] נסעה בכל שנה אל הרבי, שם שהתה אצל אחת מבנותיה, והשתתפה באורח קבע בכל המעמדים וה[[תפילות ב770|תפילות עם הרבי]], כשהיא מצטופפת בין הנשים הצעירות בשורה הראשונה כדי לראות את הרבי. באורח קבע ביקשה מנכדה הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] את ה[[הנחה|הנחות]] השונות מ[[שיחה|שיחות]] הרבי. בעת שהותה ב[[קראון הייטס]] היתה מלוה את [[הרבנית חנה]] אימו של הרבי אל [[770]] ובחזרה ל[[1414|ביתה]]. כמו כן היתה מידי שנה מבקרת את [[הרבנית חיה מושקא]]. | |||
היתה האישה היחידה שזכתה למסור במו ידיה [[פ"נ]] לידיו הקדושות של הרבי ב[[ערב ראש השנה]]. כמו כן היתה האחראית על התור לנשים לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי ב[[הושענא רבא]]. | היתה האישה היחידה שזכתה למסור במו ידיה [[פ"נ]] לידיו הקדושות של הרבי ב[[ערב ראש השנה]]. כמו כן היתה האחראית על התור לנשים לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי ב[[הושענא רבא]]. | ||
| שורה 21: | שורה 27: | ||
נפטרה ב[[כ"ט טבת]] [[תשל"ד]] ב[[ניו יורק]] ונטמנה בבית העלמין ב[[טבריה]]. | נפטרה ב[[כ"ט טבת]] [[תשל"ד]] ב[[ניו יורק]] ונטמנה בבית העלמין ב[[טבריה]]. | ||
אחרי פטירתה, התלבטו בני המשפחה מה לעשות עם הכסף שהותירה אחריה ירושה. בתה הגב' טעמה גוראריה, שאלה את הרבי מה לעשות בכסף, והרבי השיב: "לייקה (שם חיבה כפי שנהגו בני המשפחה והקרובים לקרוא לה], האט זיך געקאכט אין עת"ר [=עסקה בלהט בלימוד ספר המאמרים עת"ר], לכן כדאי להדפיס את ספר המאמרים עת"ר לזכרה, והרי בהיות בתך, הגב' שרה לבקובסקי שתחיה, מנהלת 'מכון חנה', שיתרמו לספרייה שם". על פי הוראת הרבי הספר הודפס לזכותה, והכסף הנותר נתרם ל[[מכון חנה]]. | |||
==בני משפחתה== | ==בני משפחתה== | ||
גרסה מ־19:12, 4 באוגוסט 2023
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הרבנית לאה קרסיק, אשת הרב חיים אליעזר קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, הייתה מחשובות נשי חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולדה לאביה הרב נתן גוראריה. בצעירותה הייתה מהנשים היחידות שזכו להיות ביחידות אצל אדמו"ר הרש"ב, דבר שזכתה לו גם בת דודתה סוניה רוזנבלום. חינוכה החסידי פעל בה כבר בנערותה, ומתועדת התעסקותה בסיוד ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג עבור רווחת תלמידי התמימים[1].
התחתנה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב עם הרב חיים אליעזר קרסיק. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר קידושין.
בי"ז אייר תרצ"ה עלתה עם בעלה לארץ הקודש, שם ליוותה אותו בתפקידיו הרבים כרב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב. היתה שולחת חבילות מזון לאנ"ש בברית המועצות. ביתה ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם.
עמדה בראש ארגון "נאשה חב"ד - חב"ד שלנו" שהוקם בשנת תש"ב על ידי נשי חב"ד בתל אביב, באמצעות הארגון עסקו בתחזוק הענינים הגשמיים בישיבת אחי תמימים תל אביב, כמו: בישולים, תפירות, דאגה לתלמידים, התרמת מוצרים ועוד.
מספרת ביתה הרבנית דבורה אשכנזי: "אני זוכרת את אימא תמיד טורחת בעבור התמימים. בי"ט בכסלו ראש השנה לחסידות למשל, נהוג כידוע לאכול בהתוועדות 'קאשע' - דייסה. מידי ערב י"ט כסלו אימא העמידה סירים גדולים של דייסה על פתיליות שהעלו עשן, וכשהקאשע היתה מוכנה, היה מגיע ערבי עם סוס ועגלה ולוקח את הסירים לישיבה".
היתה מכינה אוכל להתוועדויות בבית הכנסת נחלת בנימין, ומאידך מקפידה להאזין להתוועדויות. נכדה הרב חיים אשכנזי סיפר[2]:
"בתור ילד שמעתי סיפור מפי אמא הרבנית דבורה ע"ה, שיכול להמחיש את האווירה בימים ההם. בתקופה ההיא, הפרנסה הייתה קשה עד מאד, סבתא הרבנית לאה קרסיק הקימה מעין קונדיטוריה בבית, היא הייתה אופה עוגות ומוכרת אותן לחנויות. אבא, היה האיש שהוביל את העוגות לקונדיטוריות למכירה ומכך התפרנסו. אבא היה מיודד עם החסידים ר' משה דובינסקי, ר' נחום גולדשמיד ור' פינייע אלטהויז, למרות שהיה צעיר מהם. פעם הלך אבא ברחוב עם עוגה בדרכו לאחת הקונדיטוריות, כשבדרכו פגש את ר' משה דובינסקי ור' נחום גולדשמיד שהיו חברים טובים. "משה, מה אתה סוחב איתך?" אמר להם "עוגה". "אה, יופי! לנו יש 'משקה' ולך יש עוגה, זו סיבה להתוועד", אמרו. נכנסו לבית כנסת והתוועדו במשך כמה שעות..."
היתה ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים, כבר בברית המועצות ולאחר מכן באוטווצק נכנסה עם בנותיה טעמה גוראריה ורבקה חיטריק.
אצל הרבי ביקרה בפעם הראשונה בחודש אדר תשי"א, לרגל חתונת בתה רבקה עם הרב צבי הירש חיטריק, אז נכנסה ליחידות אל הרבי. באחד הימים אושפזה בבית הרפואה עקב מעידה ברגליה. טרם יצאה לאישפוז קיבלה את ברכת הרבי שהעניק לה מאמר חסידות, באמרו "שיהיה לך במה לעיין". החל מחודש תשרי תשכ"ב נסעה בכל שנה אל הרבי, שם שהתה אצל אחת מבנותיה, והשתתפה באורח קבע בכל המעמדים והתפילות עם הרבי, כשהיא מצטופפת בין הנשים הצעירות בשורה הראשונה כדי לראות את הרבי. באורח קבע ביקשה מנכדה הרב יוסף יצחק חיטריק את ההנחות השונות משיחות הרבי. בעת שהותה בקראון הייטס היתה מלוה את הרבנית חנה אימו של הרבי אל 770 ובחזרה לביתה. כמו כן היתה מידי שנה מבקרת את הרבנית חיה מושקא.
היתה האישה היחידה שזכתה למסור במו ידיה פ"נ לידיו הקדושות של הרבי בערב ראש השנה. כמו כן היתה האחראית על התור לנשים לברך על ארבעת המינים של הרבי בהושענא רבא.
למדה בקביעות מתורת החסידות בחברותא עם בת דודה סוניה רוזנבלום.
בעת קיום השידורים מההתוועדויות של הרבי היתה משכימה באמצע הלילה ונוסעת לשמוע את השידורים.
נפטרה בכ"ט טבת תשל"ד בניו יורק ונטמנה בבית העלמין בטבריה.
אחרי פטירתה, התלבטו בני המשפחה מה לעשות עם הכסף שהותירה אחריה ירושה. בתה הגב' טעמה גוראריה, שאלה את הרבי מה לעשות בכסף, והרבי השיב: "לייקה (שם חיבה כפי שנהגו בני המשפחה והקרובים לקרוא לה], האט זיך געקאכט אין עת"ר [=עסקה בלהט בלימוד ספר המאמרים עת"ר], לכן כדאי להדפיס את ספר המאמרים עת"ר לזכרה, והרי בהיות בתך, הגב' שרה לבקובסקי שתחיה, מנהלת 'מכון חנה', שיתרמו לספרייה שם". על פי הוראת הרבי הספר הודפס לזכותה, והכסף הנותר נתרם למכון חנה.
בני משפחתה
- בעלה, הרב הרב חיים אליעזר קרסיק, רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב.
- אחיה, הרב יחיאל צבי גוראריה
- אחיה, הרב חיים שמריהו גוראריה
- אחיה, הרב משה גוראריה
- אחיה, הרב שניאור זלמן גוראריה
- בתה, הרבנית דבורה אשת הרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
- בתה, מרת טעמא אשת בן דודה הרב נתן גוראריה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.
- בתה, מרת רבקה אשת הרב צבי הירש חיטריק בנו של הרב יהודה חיטריק.
- בין נכדיה ונכדותיה הידועים: הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבו של כפר חב"ד, הרב חיים אשכנזי משפיע קהילת חב"ד תל אביב, הרב נתן אשכנזי - בעל תפילה ושוחט ובודק תושב כפר חב"ד, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה אשת הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישיבות חב"ד בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, מרת שרה מנהלת מכון חנה בקראון הייטס אשת הרב שניאור זלמן לבקובסקי - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אשת הרב נחמן יוסף טברסקי, הרב יוסף יצחק חיטריק ועוד.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, תולדות הרב אליעזר קרסיק, מכון אהלי שם, תשע"ב
- ↑ זכרון לבני ישראל, פרק י"ג.
- ↑ בית משיח גיליון 696.