צבי רוטנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקנתי טעות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת נחום יצחק. | מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת נחום יצחק. | ||
הרב רוטנברג | הרב רוטנברג משמש כחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש{{הערה|לאחר פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]], ביוזמת עסקני חב"ד לקח על עצמו הר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] את הטיפול בגרעונות העצומים של רשת אהלי יוסף יצחק, ו[https://col.org.il/files/old/files/0.29413571357_375413.pdf גייס את הרב רוטנברג שיגיע להסדרי תשלומים עם הנושים].}}. | ||
רעייתו מרת שושנה, משמשת כיו"ר ארגון [[שפרה ופועה]] בכפר חב"ד. | רעייתו מרת שושנה, משמשת כיו"ר ארגון [[שפרה ופועה]] בכפר חב"ד. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־21:57, 2 באוגוסט 2023
הרב צבי רוטנברג (יליד שנת תרצ"ז, 1937) הוא איש חינוך, ששימש בתפקידים שונים בעסקנות הכלל בכפר חב"ד ובארץ הקודש לאורך השנים, ושימש עשרות שנים כמזכיר המוסד החינוכי בית רבקה.
תולדות חיים
נולד בעיירה רודניק שבגליציה (פולין) בכ"ג אדר תרצ"ז לאביו ר' ישעיה ולאמו מרת חנה רוטנברג.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, ברחה כל המשפחה המורחבת, כשהוא בן שלוש בלבד, ובאמצעות שוחד לקצין גרמני שסייע להם, היגרו לרוסיה, שם הוגלו לסיביר והועבדו בעבודת פרך.
כעבור שנתיים שהיוו הוכחה שהמהגרים נאמנים למדינת רוסיה, הורשו להיכנס אל עומק רוסיה, והחלו לנדוד כשהם בורחים כל העת מהחזית.
לבסוף הגיעו לגבול מונגוליה-סין, וכשהסתיימה המלחמה התאפשר להם לחזור לפולין, משם המשיכו למחנות העקורים בגרמניה, ולבסוף בעצת האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שההורים נמנו על חסידיו עלו לארץ הקודש.
לאחר תקופה במעברה, התיישבה המשפחה בשכונת נווה צדק בגבול תל-אביב יפו.
כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד אחי תמימים תל אביב[1].
שירת בצה"ל ברמת הגולן, וכן בחזית המצרית.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שושנה בת ר' אברהם אבא וגיטל רבקה דיאמנט, קבע את מגוריו בכפר חב"ד, והחל לעבוד כמזכיר בית רבקה כפר חב"ד, ובמשך השנים זכה לנסוע כמעט מידי שנה לרבי לחודש החגים, וכשנכנס ליחידות, התעניין אצלו הרבי בהרחבה בכל הנעשה במוסד[2].
כאשר הכריז הרבי על סיום ספר תורה של משיח לקראת יו"ד שבט הגדול, הוקמה ועדה בארץ הקודש לרישום יהודים לספר התורה, כאשר הרב רוטנברג מונה לשמש כגזבר הועדה[3].
לרגל חגיגות שנת ה-70 להולדת הרבי, שימש כחבר בוועד הארצי שהוקם בארץ הקודש לעידוד וסיוע בהקמת הע"א מוסדות לצד האחראי הרב ברוך גופין, הרב אפרים וולף, והרב זושא פוזנר[4].
שימש כחבר ועדת הביקורת של ועד כפר חב"ד יחד עם ר' יוסף בארנס, וכן שימש במשך השנים כחבר ועדת הקלפי של הבחירות לועד כפר חב"ד.
מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת נחום יצחק.
הרב רוטנברג משמש כחבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש[5].
רעייתו מרת שושנה, משמשת כיו"ר ארגון שפרה ופועה בכפר חב"ד.
משפחתו
- בנו, ר' דוד זאב רוטנברג - חוקר, עיתונאי וסופר חסידי, מודיעין עלית
- בתו מרת רלה, רעיית שמעון גורליק - משלוחות הרבי בנהריה
- בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב שגיא הר שפר - שלוחי הרבי בנס ציונה
- בתו אשת ר' יעקב לבנהרץ
- בתו מרת שרה וייסברג
הערות שוליים
- ↑ כתבה על תלאות משפחתו במלחמה ותמונה משנות בחרותו.
- ↑ זכה גם להיות מהבודדים שעברו לפני הרבי בחודש החגים תשנ"ג, י"א ניסן: י"א חסידים משתפים ברגע אישי עם הרבי ● מיוחד.
- ↑ קובץ שישים שנה עמוד 44.
- ↑ סקירה מיוחדת על ע"א מוסדות
- ↑ לאחר פטירתו של הרב מאיר פריימן, ביוזמת עסקני חב"ד לקח על עצמו הר' יוסף יצחק אהרונוב את הטיפול בגרעונות העצומים של רשת אהלי יוסף יצחק, וגייס את הרב רוטנברג שיגיע להסדרי תשלומים עם הנושים.