רחובות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:18, 1 באוגוסט 2023

רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"^[1].

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו בארצות הברית.

בית ספר חב"ד

בקיץ תשי"ב הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות בית ספר חב"ד זרנוגה אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.

חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

קהילת חב"ד בעיר

בשנת תש"ל החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת תשל"ג הצטרף לקהילה הרב שלמה גלעדי שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב אלימלך שחר, הרב אריה לוין, הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב שלמה איידלמן, והרב אריה לייב דמיחובסקי^[2].

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

מוסדות חינוך

בשנים הבאות נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי, בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.

במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב^[3].

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

מעונות.
גני ילדים לבנים ולבנות.
גני עולל - חינוך מיוחד
סוד הגן הנעלם - גנים טיפוליים.
תיכון חסידי לבנות.

ישיבות וכולל

כולל אור יעקב ואור זרוע - בראשו עמד עשרות שנים הרב מאיר אהרון ע"ה וכיום הרב יהודה לייב נחמנסון, ובהנהלת הרב אליעזר מזרחי והרב שלמה מזרחי.
ישיבת דעת רחובות - בעבר הייתה ישיבה לבעלי תשובה בראשות ובהנהלת הרב יצחק ערד וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

תומכי תמימים רחובות

תומכי תמימים רחובות, היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים תשפ"ג מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב חיים אהרן^[4].

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

ניסיון להקמת שכונת חב"ד

מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

נציג בעירייה

בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

בתי חב"ד

בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור. בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב אברהם מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול. מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב יצחק ערד.

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה. בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים. בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד. בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן^[5].

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "אגרות קודש - כותבים לרבי", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

מוסדות חב"דיים נוספים

גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
נשי חב"ד רחובות
שפרה ופועה
משרד בית דין רבני חב"ד.
קרן המקוואות.
משרדי המוקד הטלפוני נחייג ונשמע בניהולו של הרב יעקב לנצ'נר.
בית תבשיל לחיות בכבוד של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב ארז קרלנשטיין והרב מנחם מענדל קעניג.

מינוי רב קהילה

עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי^[6], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד.

תפקידים נוספים בקהילה

משפיע הקהילה היה הרב יהודה אריה לייב לוין ע"ה
משפיע, הרב אפרים מיפעי (חתן הרב יעקב מזרחי)
רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב שמואל גלוכובסקי בן הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.

קישורים חיצוניים

ברכה מאנשי רחובות רבי יומי
התייסדות קהילת חב"ד בעיר, הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
↑ תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי
↑ אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות
↑ אחיו של הרב מאיר אהרן ע"ה ראש הכולל
↑ אתר בית חב"ד רחובות
↑ מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.

[1] חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.

[2] תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי

[3] אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות

[4] אחיו של הרב מאיר אהרן ע"ה ראש הכולל

[5] אתר בית חב"ד רחובות

[6] מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
-[[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב"ד]]
+[[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב"ד]]
 [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
 [[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
@@ שורה 69: / שורה 69: @@
 ==בתי חב"ד==
 בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
-בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.
+בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.
 עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984)  בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה  במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול.