אורי יהודה כהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 ===קשריו עם הרבי===
-במשך השנים אירח [[שד"רים]] מ[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. הללו סיפרו לו על חב"ד ועל הרבי שעלה באותה תקופה על כס הנשיאות. בעקבות זאת החל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי ואף נסע ל-[[770]] פעמים רבות וזכה להכנס ליחידויות רבות.
+במשך השנים אירח [[שד"רים]] מ[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. הללו סיפרו לו על חב"ד ועל הרבי שעלה באותה תקופה על כס הנשיאות. בעקבות זאת החל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי ואף נסע ל-[[770]] פעמים רבות וזכה להכנס ליחידויות רבות. את היכולת הכספית לארח אנשים ולתרום בעין יפה למוסדות, השיג לאחר שהחל לשלוח ידו במסחר. לא תמיד ראה ברכה בעסקיו, ולעיתים ספג נפילות קשות, אך גם במצבים קשים אלה, המשיך כדרכו לארח אורחים ולתרום בעין יפה. במכתב שכתב לו הרבי ביום [[ו' שבט]] [[תשי"ג]], מודה לו הרבי על עזרתו לשד"ר מישיבת [[תומכי תמימים]] ומברכו בעשירות בגשמיות. עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד.
-את היכולת הכספית לארח אנשים ולתרום בעין יפה למוסדות, השיג לאחר שהחל לשלוח ידו במסחר. לא תמיד ראה ברכה בעסקיו, ולעיתים ספג נפילות קשות, אך גם במצבים קשים אלה, המשיך כדרכו לארח אורחים ולתרום בעין יפה. במכתב שכתב לו הרבי ביום [[ו' שבט]] [[תשי"ג]], מודה לו הרבי על עזרתו לשד"ר מישיבת [[תומכי תמימים]] ומברכו בעשירות בגשמיות. עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד.
+===פתיחת החיידר בהולנד===
 בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] ביקר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]  אצל קרובי משפחתו באמסטרדם. לכבודו של ר' מענדל, ערך ר' אורי בביתו סעודת מלוה מלכא. בזמן הסעודה סיפר ר' מענדל בהשתוממות רבה כי בהולכו ברחוב באמסטרדם ראה את אחד מילדי המשפחות החרדיות נוסע על אופניו, ותוך כדי נסיעה נפלה ממנו הכיפה. "הילד לא הרים את כיפתו מידי - נענה ר' מענדל – "אלא המשיך מעט בנסיעה, ואז חזר והרים את הכיפה". מעיני ר' מענדל נשקף הכאב: "זה קורה בגלל שאין חיידר על טהרת הקודש בהולנד". הוא תבע במילים פשוטות וברורות כי אחד הנוכחים חייב לקחת על עצמו לפתוח "חיידר" על טהרת הקודש... איש לא הרהיב עוז בנפשו, לקחת מטלה שכזו על עצמו, עד שר' אורי נענה והגיב להצעה בחיוב. ר' מענדל לא וויתר: "מאיפה יהיו לך כוחות לכך?" שאל את ר' אורי והוא השיב בפשטות: "אני הייתי פרטיזן במחתרת ההולנדית". ר' מענדל נתן בו מבט ארוך ואמר: "אם כן צריך לבדוק את כוחותיך"...
+בו במקום מזג ר' מענדל כוס 'משקה' והורה לו לשתותה עד תומה. כשסיים כוס אחת, נתן לו כוס שניה ושלישית; כשסיים שלוש כוסות ועל ר' אורי לא נראה שהמשקה השפיע עליו, נענה ר' מענדל בקורת רוח יירואים שהיית פרטיזן"...
+רק כמה ימים חלפו מאז, וה'חיידר' קם והיה לעובדה. ר' אורי הקצה לשם כך שני חדרים מתוך ארבעה שהיו בביתו. ב'חיידר' החדש היו ארבעה תלמידים; שני בניו של הרב יצחק פורסט עם שני ילדים נוספים. ה'מלמד' הראשון היתה רעייתו של ר' אורי - גב' רבקה, שלמדה עם התלמידים את האותיות א-ב
+העבריות. בחודש תשרי תשל"ה הוקם אפוא התלמוד תורה, וכיום הוא מתנוסס לתפארה באמסטרדם ומונה כמה מאות תלמידים. במשך כל השנים הללו ניהל ר' אורי את ה'חיידר' ביד רמה (כפי שיסופר בהמשך) עד לפני חמש שנים, כשאז מסר את שרביט הניהול לפרופסור ר' דניאל מאירס, מחסידי חב"ד בהולנד.
+עם הקמתו של ה'חיידר' התחוללה מלחמה של ממש נגד ר' אורי. כמה מראשי קהילת אמסטרדם טענו שכיון שקיים בעיר זה שנים רבות בית ספר יהודי, הרי שפתיחת ה'חיידר' לא נועדה אלא לעורר מדנים ומחלוקות (אכן היה בית ספר יהודי בעיר, אבל חוץ מכך שתלמידיו היו יהודים, הרי שלא ניכרו בו סימנים יהודים, ובוודאי שלא בתכנית הלמידה). בעקבות זאת החלו לחצים ואיומים נגדו. בהגיעו לבית הכנסת מדי יום ביומו, ספג גערות ונאצות. אחד הלוחמים הגדיל לעשות וסטר על לחיו בפני כל המתפללים. כשהמתנגדים ראו שאין הוא נבהל מהם,