הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק גרשון בורוויק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
ר' יצחק גרשון נולד בשנת תרמ"ג בעיירה קורמא שבאוקראינה. הבית היה מאד עני, אך גם מאד דתי. העניות בבית הייתה כה גדולה עד שהיו ימים שלא היה מה לאכול. אבל למרות בבית תמיד שררה השמחה.  
+
ר' יצחק גרשון נולד בשנת [[תרמ"ג]] בעיירה קורמא שבאוקראינה. הבית היה מאד עני, אך גם מאד דתי. העניות בבית הייתה כה גדולה עד שהיו ימים שלא היה מה לאכול. אבל למרות בבית תמיד שררה השמחה.  
  
הבית עצמו לא היה קשור ל[[ליובאוויטש]], אבל לאחר הבר-מצווה של ר' יצחק גרשון, אמרה אמו כי היא מאד רוצה שבנה ילמד בישיבה. היא שלחה אותו אפוא לליובאוויטש, הישיבה שנוסדה זמן קצר קודם לכן על ידי הוד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע.  
+
הבית עצמו לא היה קשור לחסידות חב"ד, אבל לאחר הבר-מצווה של ר' יצחק גרשון, אמרה אמו כי היא מאד רוצה שבנה ילמד בישיבה. היא שלחה אותו אפוא לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הישיבה שנוסדה זמן קצר קודם לכן על ידי הוד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע.  
  
 
==בתומכי תמימים ליובאוויטש==
 
==בתומכי תמימים ליובאוויטש==
  
ר' יצחק גרשון נסע לליובאוויטש והצטיין בלימוד הנגלה והחסידות. הוא היה מאותם אלו שחזרו על [[מאמרי דא"ח]] שאמר אדמו"ר הרש"ב, ואף היה מעלה אותם על הכתב. בנו ר' זלמן סיפר שאביו היה עומד בסמיכות לרבי הרש"ב כדי שיוכל לקלוט ולשמוע כל מילה מדבריו. סדר זה נמשך עד לנשואיו בשנת תרס"זעם ביתו של הרב בנימין צ'רנין מהעיר אמצוג.  
+
ר' יצחק גרשון נסע ל[[ליובאוויטש]] והצטיין בלימוד הנגלה והחסידות. הוא היה מאותם אלו שחזרו על [[מאמרי דא"ח]] שאמר אדמו"ר הרש"ב, ואף היה מעלה אותם על הכתב. בנו ר' זלמן סיפר שאביו היה עומד בסמיכות לרבי הרש"ב כדי שיוכל לקלוט ולשמוע כל מילה מדבריו. סדר זה נמשך עד לנשואיו בשנת תרס"זעם ביתו של הרב בנימין צ'רנין מהעיר אמצוג.  
  
 
לאחר חתונתו היה ב"קעסט" אצל חמיו. באותה תקופה המשיך ר' יצחק גרשון לשבת ולהגות במאמרי דא"ח, ובתורת הנגלה.  
 
לאחר חתונתו היה ב"קעסט" אצל חמיו. באותה תקופה המשיך ר' יצחק גרשון לשבת ולהגות במאמרי דא"ח, ובתורת הנגלה.  
שורה 11: שורה 11:
 
==בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
 
==בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
  
לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב, בשנת תר"פ, נסע ר' גרשון יצחק אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ללנינגרד כדי לשאול את עצתו במה להתעסק לפרנסתו. היו אלו ימים אפלים. הפחד שרר ברחובות. הקומוניסטים לא נתנו להתעסק בנושאי דת. חסידים נשלחו למאסרים מדי יום.
+
לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב, בשנת [[תר"פ]], נסע ר' גרשון יצחק אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[לנינגרד]] כדי לשאול את עצתו במה להתעסק לפרנסתו. היו אלו ימים אפלים. הפחד שרר ברחובות. הקומוניסטים לא נתנו להתעסק בנושאי דת. חסידים נשלחו למאסרים מדי יום.
  
באותה תקופה שלח הרבי הריי"צ את ר' יצחק גרשון לעיירה קטנה בשם פרולקי, שם היו זקוקים לשוחט. גרנו שם עד שנת תרצ"ב. ר' יצחק גרשון כל הזמן למד מתוך הכתבים שרשם בשעתו אצל הרבי הרש"ב. בנו ר' זלמן זוכר שפעם אבא שלו היה אצל הרבי הריי"צ בלנינגרד. כאשר ראהו הרבי קרא לו: "ר' גרשון תתקרב אלי". כשהתקרב שאלו הריי"צ: "חסידות אתה לומד?" אבא הנהן בראשו בחיוב. "יש לך '"[[כתבים]]'"? המשיך הרבי לשאול את אבי, ואבא השיב בחיוב. הרבי ביקש מאבא לשלוח אליו כתבי דא"ח.  
+
באותה תקופה שלח הרבי הריי"צ את ר' יצחק גרשון לעיירה קטנה בשם פרולקי, שם היו זקוקים לשוחט. שם התגורר עד שנת [[תרצ"ב]]. ר' יצחק גרשון כל הזמן למד מתוך הכתבים שרשם בשעתו אצל הרבי הרש"ב. בנו ר' זלמן זוכר שפעם אבא שלו היה אצל הרבי הריי"צ בלנינגרד. כאשר ראהו הרבי קרא לו: "ר' גרשון תתקרב אלי". כשהתקרב שאלו הריי"צ: "חסידות אתה לומד?" אבא הנהן בראשו בחיוב. "יש לך '"[[כתבים]]'"? המשיך הרבי לשאול את אבי, ואבא השיב בחיוב. הרבי ביקש מאבא לשלוח אליו כתבי [[דא"ח]].  
  
תלמידים רבים היו מגיעים לביתו ומעתיקים מתוך הכתבים ורושמים "הנחות", בתוכם גם הגביר ר' שמער'ל גור-אריה ע"ה היה מגיע לביתם בקשר לכתבים, בפקודתו של הרבי הריי"צ.  
+
תלמידים רבים היו מגיעים לביתו ומעתיקים מתוך הכתבים ורושמים "[[הנחה|הנחות]]", בתוכם גם הגביר ר' [[שמעריה גוראריה]] ע"ה היה מגיע לביתם בקשר לכתבים, בפקודתו של הרבי הריי"צ.  
  
 
במשך הזמן קיבל כתב רבנות ותעודת שחיטה.  
 
במשך הזמן קיבל כתב רבנות ותעודת שחיטה.  
  
בשנת תר"צ, בתקופה שהרבי היה גר בריגא, נסע ר' יצחק גרשון לסבודלבסקי שליד סיביר, איזור קר מאד, בגלל קשיי הפרנסה שהיו לו באוקראינה, שם כיהן כרב ושוחט. בכל שבת היה חוזר שם מאמרי חסידות מלבד העובדה ששימש כ"בעל קורא".
+
בשנת [[תר"צ]], בתקופה שהרבי היה גר ב[[ריגא]], נסע ר' יצחק גרשון לסבודלבסקי שליד סיביר, איזור קר מאד, בגלל קשיי הפרנסה שהיו לו באוקראינה, שם כיהן כרב ושוחט. בכל שבת היה חוזר שם [[מאמר|מאמרי]] חסידות מלבד העובדה ששימש כ"בעל קורא".
  
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ב]]

גרסה מ־02:42, 6 ביוני 2007

ר' יצחק גרשון נולד בשנת תרמ"ג בעיירה קורמא שבאוקראינה. הבית היה מאד עני, אך גם מאד דתי. העניות בבית הייתה כה גדולה עד שהיו ימים שלא היה מה לאכול. אבל למרות בבית תמיד שררה השמחה.

הבית עצמו לא היה קשור לחסידות חב"ד, אבל לאחר הבר-מצווה של ר' יצחק גרשון, אמרה אמו כי היא מאד רוצה שבנה ילמד בישיבה. היא שלחה אותו אפוא לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, הישיבה שנוסדה זמן קצר קודם לכן על ידי הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.

בתומכי תמימים ליובאוויטש

ר' יצחק גרשון נסע לליובאוויטש והצטיין בלימוד הנגלה והחסידות. הוא היה מאותם אלו שחזרו על מאמרי דא"ח שאמר אדמו"ר הרש"ב, ואף היה מעלה אותם על הכתב. בנו ר' זלמן סיפר שאביו היה עומד בסמיכות לרבי הרש"ב כדי שיוכל לקלוט ולשמוע כל מילה מדבריו. סדר זה נמשך עד לנשואיו בשנת תרס"זעם ביתו של הרב בנימין צ'רנין מהעיר אמצוג.

לאחר חתונתו היה ב"קעסט" אצל חמיו. באותה תקופה המשיך ר' יצחק גרשון לשבת ולהגות במאמרי דא"ח, ובתורת הנגלה.

בתקופת אדמו"ר הריי"צ

לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב, בשנת תר"פ, נסע ר' גרשון יצחק אל אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד כדי לשאול את עצתו במה להתעסק לפרנסתו. היו אלו ימים אפלים. הפחד שרר ברחובות. הקומוניסטים לא נתנו להתעסק בנושאי דת. חסידים נשלחו למאסרים מדי יום.

באותה תקופה שלח הרבי הריי"צ את ר' יצחק גרשון לעיירה קטנה בשם פרולקי, שם היו זקוקים לשוחט. שם התגורר עד שנת תרצ"ב. ר' יצחק גרשון כל הזמן למד מתוך הכתבים שרשם בשעתו אצל הרבי הרש"ב. בנו ר' זלמן זוכר שפעם אבא שלו היה אצל הרבי הריי"צ בלנינגרד. כאשר ראהו הרבי קרא לו: "ר' גרשון תתקרב אלי". כשהתקרב שאלו הריי"צ: "חסידות אתה לומד?" אבא הנהן בראשו בחיוב. "יש לך '"כתבים'"? המשיך הרבי לשאול את אבי, ואבא השיב בחיוב. הרבי ביקש מאבא לשלוח אליו כתבי דא"ח.

תלמידים רבים היו מגיעים לביתו ומעתיקים מתוך הכתבים ורושמים "הנחות", בתוכם גם הגביר ר' שמעריה גוראריה ע"ה היה מגיע לביתם בקשר לכתבים, בפקודתו של הרבי הריי"צ.

במשך הזמן קיבל כתב רבנות ותעודת שחיטה.

בשנת תר"צ, בתקופה שהרבי היה גר בריגא, נסע ר' יצחק גרשון לסבודלבסקי שליד סיביר, איזור קר מאד, בגלל קשיי הפרנסה שהיו לו באוקראינה, שם כיהן כרב ושוחט. בכל שבת היה חוזר שם מאמרי חסידות מלבד העובדה ששימש כ"בעל קורא".