רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

רבי יוסף יצחק שניאורסון
האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
אדמו"ר הריי"צ
לידה	י"ב בתמוז תר"מ
מקום פעילות	רוסיה, פולין, לטביה וניו יורק
השתייכות	אדמו"רי חב"ד

רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודם ובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער (האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.

ילדותו

לידתו

אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד בי"ב תמוז תר"מ להוריו אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול תרל"ה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בילדים. בשמחת תורה שנת תר"מ, כשסבו אדמו"ר המהר"ש בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית שטערנא שרה, ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, אדמו"ר הצמח צדק והשניים שליוהו היו סבו אדמו"ר האמצעי ואבי סבו אדמו"ר הזקן.

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

בי"ט בתמוז בשנת תר"מ הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר ששמע מחסידים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

במהלך הברית היה הסבא אדמו"ר מהר"ש שרוי בשמחה עילאית, וחזר מאמר, סיפר סיפורים, וניגן את הניגון ד' בבות בהתרגשות מיוחדת.

ילדותו וחינוכו

את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול אדמו"ר הרש"ב, אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת תרמ"ד הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה לחיידר אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את הא"ב, והיה מספר לו סיפורים על החסידות וחב"ד. בשנת תרמ"ה הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת תרמ"ו החל אדמו"ר הרש"ב לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת תרמ"ח נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה רבי, משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של רבי, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.

שהיה בן תשע בחודש אלול תרמ"ט הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' ניסן סקאבלא.

בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים.

אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו הרבנית רבקה. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו אדמו"ר הרש"ב, את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי משה בנימין מייטין 'הבוחן'. עד לשנת תרנ"א היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: זרעים ומועד. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת תרנ"ב התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן.

בר מצווה

בי' תמוז תרנ"א בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח תפילין בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו (אדמו"ר המהר"ש), והורה לו להתחיל להניח תפילין של רש"י בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, בי"א אייר תרנ"ג חזר אביו מאמר "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו אדמו"ר הרש"ב היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

צעירותו

לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע מאמרים רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו אדמו"ר הרש"ב שלושה פעמים את התניא, אחרי הבר מצווה בתרנ"ו ובתרנ"ח.

החל משנת תרנ"ה עד שנת תר"ס, היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את הרבנית רבקה. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.

מסעות הרבי הריי"צ בילדותו

מסע יאלטא

ערך מורחב – מסע יאלטא

בחודש אלול תרמ"ו יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר פסח תרמ"ז במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.

המסע למוזניקס (תרנ"א)

בקיץ של שנת תרנ"א הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך לליובאוויטש.

הנסיעה לאליווקא

בשנת תרנ"ה יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ בי"א סיוון לראשונה לכפר הנופש אליווקא.

נישואיו

קישורי התנאים

אדמו"ר הריי"צ בצעירותו

לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה‎ גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה.

התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית נחמה דינה שניאורסון נחתמו בכ"ח בסיון תרנ"ו בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש תמוז כהמשך לקישורי תנאים.

אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו הרז"א, במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, בי"א תמוז חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה לליובאוויטש.

עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה.

בין קישורי התנאים לחתונה

בט"ז אב תרנ"ו נסע אדמו"ר הריי"צ לויטבסק והתארח אצל דודו רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון ודודתו דבורה לאה גינזבורג, שם שהה עד לכ"ה אב.

בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.

החתונה

ביום שישי פרשת תצא י"ג אלול תרנ"ז, בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה ליובאוויטש. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה בזאל הגדול שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' מאיר מרדכי צ'רנין, ר' יעקב קאפיל זליקסון ור' שלמה חיים קוטאין) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד 'לחיים'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון ט"ו אלול תרנ"ז, הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו נגלה וחסידות.

ביום שלישי י"ז אלול בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של תומכי תמימים החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ.

מנהל תומכי תמימים

מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת תרנ"ח, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.

בעת כהונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה:

בכ' בסיוון בשנת תרס"ב נסגרה ליום אחד ישיבת תומכי תמימים בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.

ביום י"ד באייר תרס"ב הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.

במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל תמים בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול אדמו"ר הרש"ב, מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.

פעולותיו למען יהודי רוסיה

באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי מסירות נפש של ממש וסיכון חייו.

בשנת תרס"ד - תרס"ה בעת מלחמת רוסיה - יפן סייע לאביו אדמו"ר הרש"ב לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות בפסח.

אחרי המלחמה החלו פוגרומים ברוסיה ביהודים, אדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.

בשנת תר"ע סייע לאביו באסיפת הרבנים תר"ע ובשנת תרע"ד עזר להילחם במשפט בייליס ולהוכיח את חפותו של בייליס.

קבלת הנשיאות

אדמו"ר הריי"צ

ביום ב' ניסן תר"פ, הסתלק אדמו"ר הרש"ב שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת ישיבת תומכי תמימים. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם בברית המועצות והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי.

מאסריו

המאסר הראשון

כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, בחודש מנחם אב שנת תרנ"א, הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על החסיד ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - שניאור זלמן אהרן שניאורסון ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.

אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט

המאסר השני

ביום רביעי ז' באייר שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת תומכי תמימים. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.

ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

המאסר השלישי

ביום רביעי, ו' בטבת תרס"ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של ליובאוויטש. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

המאסר הרביעי

בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק. על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

המאסר החמישי

בחודש שבט תרע"ו, בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

המאסר השישי

הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ברוסטוב (קומה 3)

בקיץ שנת תר"פ, בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת הקבלה והחסידות. אדמו"ר הריי"צ השיב להם באידיש: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו". אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:

צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

המאסר השביעי

ערך מורחב – מאסר וגאולת הרבי הריי"צ

בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ

רקע

בתחילת שנת תרפ"ד פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ למוסקבה במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום כ"ג באייר בשנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את רוסטוב ועבר לעיר לנינגרד, שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

המאסר

סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.
תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"

כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, ט"ו בסיון תרפ"ז פרצו אנשי הק.ג.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב מרדכי דובין (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום ג' בתמוז תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

חסידי חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת תשנ"ב כינה הרבי את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי י"ב בתמוז תרפ"ז כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום כ"ד בתשרי שנת תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו הרבי. ולאחר זמן ייסד את ישיבת תומכי תמימים גוסטינא.

בריגה אדמו"ר הריי"צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.

עסקנותו בפולין

אדמו"ר הריי"צ, החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזינסקי בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.

כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ לפולין ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת היהדות ובעיקר למען יהודי רוסיה. הוא גייס עבורם כסף ובמיוחד עבור קמחא דפסחא. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מאירופה, מארץ ישראל ומארצות הברית במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב אליעזר סילבר, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן, הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר, הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת רבנים-תמימים ששהו אז בעיירותיהם והפיצו יהדות. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת מקוואות טהרה בברית המועצות. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות תפילה והכריז מספר פעמים על תענית ציבור למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב יחזקאל פייגין והרב חיים ליברמן היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב ישראל ג'ייקובסון.

מסעותיו

יציאתו מרוסיה

ערך מורחב – יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין

מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, פולין הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום כ"ח בשבט תרפ"ח ושהה בפולין ובליטא במשך שבועיים.

ביקורו בארץ ישראל

ערך מורחב – מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש

ביום ב' במנחם אב שנת תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי צדיקים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי אדמו"רי חב"ד שנבצר ממנו. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע לירושלים ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ד ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד והרב הראשי לארץ הקודש הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה חברון, שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: עפולה, טבריה, צפת, מירון, תל אביב, בני ברק ופתח תקווה.

ביום ט"ז במנחם אב תרפ"ט סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל בתל אביב, משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה מאמר ארוך - ד"ה אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.

אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור בארצות הברית.

שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו פרעות תרפ"ט, אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:

מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן

— מכתב מתאריך כ"ח סיוון תר"ץ

המסע לארצות הברית

אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ

אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ

ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)

לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד בארצות הברית, לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל בי"ב אלול תרפ"ט.

הרבי הגיע לשכונת קראון הייטס, והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ביום שני ח"י אלול במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 בברוקלין. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות רוסיה ומוסדות חב"ד בפולין.

בראש השנה של שנת תר"צ שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וביום כיפור שהה בבית הכנסת של חסידיו בקראון הייטס.

במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

בכ"ה תשרי ערך הרבי התוועדות מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.

בראש חודש כסלו התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, ובי' כסלו התוועד בשכונת ברונקס.

בי"ג כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק לפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת י"ט כסלו התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, ובכ"ב כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

בי"ב טבת סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע לבולטימור - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

בכ"ד טבת, יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

ביום שני כ"ז טבת יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, ובד' שבט נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת בה' שבט חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע מנהטן.

ביום ראשון י"א שבט נסע הרבי עם רכבת מניו יורק לשיקגו גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם חג הפורים וחג הפסח.

באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון ט' אדר למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת בי' אדר אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, ובי"ט סיון תר"צ החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד ג' תמוז.

בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.

הביקור הסתיים בכ"א תמוז תר"צ, אז חזר הרבי לאירופה. בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לורשה (פולין) ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק.

במלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – הצלת אדמו"ר הריי"צ

השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מד' בכסלו שנת ת"ש

בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". .

באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום ב' בטבת ת"ש - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מפולין, יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום ה' בטבת הם הגיעו לריגא וביום כ"ד אדר ת"ש הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

אל ידידינו אנ"ש אשר בארץ הקודש ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.

— אגרות קודש

ביום כ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית.

ארצות הברית

אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש

ביום שני, ח' באדר ב' שנת ת"ש, לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת נחמה דינה שניאורסון ואימו מרת שטערנא שרה שניאורסון, לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 בניו יורק, רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' במנהטן, שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: "יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!". הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל".

המסר הראשון של הרבי עם בואו, היה ש"אמריקה אינה שונה".

ביום י"ב באב ת"ש נרכש בניין 770 איסטרן פארקווי בשכונת קראון הייטס, שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום י"ט אלול, נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום כ"א אלול ת"ש נערכה חנוכת הבית.

סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-770. במקום זה ערך הרבי סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.

בחודש תמוז בשנת תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל, במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום כ"ג בתשרי תש"ב, בהתוועדות שקודם ההקפות בליל שמחת תורה, הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת ספר תורה של משיח. ביום ב' אייר תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת המרכז לענייני חינוך. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום ט' שבט ה'תש"ל, נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד . פעילות מיוחדת בוצעה דרך שבדיה שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"דיים - הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...".

בשנת תש"ח פעל להצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד במלחמת עולם השנייה אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות.

בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום כ"א באייר תש"ט ייסד את היישוב כפר חב"ד ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את ניגון הבינוני שחיבר החסיד ר' אהרון חריטונוב.

קבלת האזרחות

אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים (הרבי נראה עומד בצד ימין). תש"ט

ביום חמישי ט"ז באדר שנת תש"ט הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה.

המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ההשגחה הפרטית הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל הפצת היהדות והפצת תורת החסידות. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו הרבי ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים.

הסתלקותו

הרבי בכניסה לאוהל שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ סבל יסורים רבים במהלך חייו והחל משנת תר"צ, כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו . ביום י' שבט תש"י, שבת קודש פרשת בא, בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו לבית העלמין 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו אוהל מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.

אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב מיכאל ליפסקר שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח הרבי את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים למרוקו, לייסד מוסדות תורניים תחת רשת אהלי יוסף יצחק, על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת תשי"ב הורה הרבי לר' זושא וילימובסקי ור' זלמן אבעלסקי ^{[דרוש מקור]} לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם רשת אהלי יוסף יצחק. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ביום י' בשבט נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מהרבי, לנהוג במנהגים מיוחדים.

משפחתו

• בתו, חנה גוראריה - אשת הרב שמריהו גוראריה.
• בתו, הרבנית חיה מושקא - אשת הרבי.
• בתו, הרבנית שיינא הורנשטיין הי"ד - אשת ר' מנחם מענדל הורנשטיין הי"ד, שניהם נספו בשואה האיומה.

ספריו

ערך מורחב – ספרי אדמו"ר הריי"צ

סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.

• ספר המאמרים.
• ספר השיחות.
• ספר הזכרונות.
• אגרות קודש.
• קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה - סיפור מאבקו של אדמו"ר הצ"צ עם המשכילים.
• קונטרס דברי ימי החוזרים.
• התייסדות אגודת ישראל.
• ליקוטי דיבורים - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת התמים בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.
• קונטרס כללי החינוך וההדרכה.
• קונטרס תורת החסידות - ביאור קצר וברור על מהות חכמת תורת החסידות והכרח התפילה, מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת תש"ו.
• קונטרס לימוד החסידות - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות".
• קובץ מכתבים על אמירת תהלים - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר תהלים אהל יוסף יצחק.

ראו גם

• האוהל
• הרבי והקצין הגרמני (סרט)

לקריאה נוספת

• הרב שלום דובער לוין, "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית", קה"ת, ניו יורק, תש"ע
• ספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ, אברהם חנוך גליצנשטיין.
• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.
• הרב מנחם זיגלבוים, אסתלק יקרא, הסתלקות אדמו"ר הריי"צ עמוד 207
• הרב יוסף יצחק גרינברג והרב אליעזר יהושע זקליקובסקי, ימי בראשית, הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות
• שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג, פרק יב - אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, פרק טו - אדמו"ר הריי"צ במאסר
• רבותינו נשיאינו - אדמו"ר הריי"צ.
• הנסיך השישי - הרב מנחם זיגלבוים, תשס"ט.
• חסדי ישראל, תולדות הרב ישראל חסדן תשפ"ג, פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ
• מסע הרבי לארץ הקודש - הרב דוד זאב רוטנברג, הוצאת אש"ל - כפר חב"ד, תשנ"ז.
• יוזמת השליחות במרוקו: הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.
• אלבום במסתרים - הוצאת אשכילה תשע"ג.
• חזיונות שמים, ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, שבועון בית משיח ב' ניסן תש"פ עמוד 38
• כשהרבי מחייך, שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'
• הנסיך השישי במאבק למען טובת ישראל, הרב שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1293 ע' 38-43.
• מנהל פועל, הרב שלמה ברדה, גיליון התמים מס' מ"א ע' 54-65.
• מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש - שבועון בית משיח 239.
• הרב ישראל זיסל דבורץ, זכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, שבועון בית משיח 885
• שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה) - אודות הצלת אדמו"ר הריי"צ בשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה

קישורים חיצוניים

תולדות חיים

ילדות

• נשמה ירדה בליובאוויטש" - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• מנחם זיגלבוים, הנסיך השישי - סדרה המתעדת את שנות ילדותו (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', חיי גבורה מסירות נפש וניסים, סקירת פעילותו והצלתו של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער

נישואין

• מנחם זיגלבוים, נישואי הנשיא - תיאור שמחת הנישואין של אדמו"ר הריי"צ (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)

המאסר והגאולה (י"ב-י"ג תמוז)

• הבלתי מנוצח - חוברת בהוצאת צא"ח.
• הסיפור בקצרה באתר
• סיפור המאסר והגאולה באתר
• שניאור זלמן ברגר, סיפור המאסר והגאולה מתוך הספר "תולדות חב"ד בפטרבורג".
• המאסר והגאולה בהוצאת "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח". (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)

בתקופת השואה

• זלמן רודרמן, נס ההצלה מאירופה הבוערת (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• שניאור זלמן ברגר, מניצולים למצילים (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)

הביקור בארץ הקודש

• "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל - שבועון בית משיח. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• דער ליובאוויטשער רבי (יידיש)
• סקירת הביקור בעיתון בית משיח. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• אהוד עין גיל, עשרה ימים לפני הטבח, עיתון הארץ. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)

הסתלקות

• בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ
• הלל זלצמן, זכרונות מיו"ד שבט תש"י, שבועון בית משיח - (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• מנחם זיגלבוים, פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות, שבועון בית משיח, מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)

שונות

ספריו

• ספר המאמרים - תרפ"ח - אתר היברו-בוקס
• ספר המאמרים - אידיש - אתר היברו-בוקס.
• ספרי המאמרים שנת תרפ"ט וכן תרצ"ב-תרצ"ג, באתר ספרית חב"ד (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• ספר השיחות מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• 'קונטרס תורת החסידות' - אתר היברו בוקס.
• 'קונטרס לימוד החסידות' - אתר היברו בוקס.
• קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה - אתר ספריית חב"ד. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: כרך א' ● כרך ב' - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● כרך ג' - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● כרך ד' - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● כרך ה' - (ת"ש-תש"א) ● כרך ו' - (תש"ב) ● כרך ז' - (תש"ג) ● כרך ח' - (תש"ד-תש"ה) ● כרך ט' - (תש"ו-תש"ח) ● כרך י' - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● כרך י"א - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● כרך י"ב - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● כרך י"ג - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● כרך י"ד - (מילואים)

תמונות

• גלריית תמונות של אדמו"ר הריי"צ -
• גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ - . (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ - . (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• גלרייה ענקית ונדירה של הרבי הריי"צ • בלעדי, באתר 'לחלוחית גאולתית'

עיתונות

• כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו"ר הריי"ץ • היסטורי

סיפורים

• נתן אברהם, כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11 שבועון בית משיח - (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)

לדמותו

• התמים גיליון מט עמוד 46-55 - אדמו"ר הריי"צ אבי עולם הישיבות
• מנחם ברונפמן, מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?, באתר עלי ספר

מנין כריתת הברית
כ"ק אדמו"ר הריי"צ | משה אקסלרוד | ירחמיאל בנימינסון | סימון יעקבשווילי | יצחק יעקב מינקוביץ' | יעקב זכריה מסקליק | אלחנן דב מרוזוב | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא