דפוס ז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה מתמשכת}} | {{בעריכה מתמשכת}} | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] דפוס ז'יטומיר.]] | [[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] דפוס ז'יטומיר.]] |
גרסה מ־12:49, 23 ביולי 2023
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית הדפוס סלאוויטא פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא דפוס בעיר ז'יטומיר, לדפוס ז'יטומיר הייתה חשיבות מיוחדת בעיני החסידים בגלל יחוס המשפחה כצאצאי המדפיסים מסלוויטא, ואת ספריהם קנו החסידים גם במחיר גבוה. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.
על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים והליטאים כאשר החסידים חסידי הצמח צדק שהיו הרוב קיבלו על עצמם 75 אחוז מההוצאות.
דפוס ז'יטומיר נסגר על ידי שניים מסופרי המשכילים שכתב נגדו כתב הלשנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפטרבורג, שהם: "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".
למשכילים הייתה השפעה מרובה בחוגי השלטונות, ולאחר ההלשנה שלח שר ההשכלה את שוטריו לסגור את בית הדפוס. השוטרים הגיעו לבית הדפוס גרשו את העובדים, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם.