נחום הלל פינסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 נולד בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.
-בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול מענדל פינסקי, כאשר טבע בנהר בדרכו לשמוע חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשל כך אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}.
+בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר טבע בנהר בדרכו לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}.
 בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה|הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי.
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 על פי הוראה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}.
-בחודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושת חבריו, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'), והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.}}.
+בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסיד חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}., והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.}}.
 בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]].