אין כאלוקינו: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (←מנהגים) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== מקורות בהלכה == | == מקורות בהלכה == | ||
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה. | |||
כופלים את המילים קוה אל השם | |||
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני [[כסא הכבוד]]{{הערה|סדר היכלות.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}. | לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני [[כסא הכבוד]]{{הערה|סדר היכלות.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}. | ||
בחלק מהראשונים כתבו שתיקנו לומר פיטום הקטורת בשבת, על מנת להשלים בכך מאה ברכות{{הערה|ראו למשל ספר הפרדס סי' א', מחזור ויטרי סי' א', רוקח סי' שי"ט, שבלי הלקט סי' א' בשם רש"י, ועוד.}}. | |||
עוד: שער הכולל | |||
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קלב|ב}}}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. | |||
עוד: [[שער הכולל]] פי"א ס"ל; פ"ג סי"ב. | |||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
גרסה מ־08:30, 9 ביולי 2023
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
קוה הוא כינוי לקטעים מתפילת שחרית לפני עלינו לשבח, המתחילים בפסוק "קוה אל ה'".
בין הקטעים יש את הפיוט "אין כאלוקינו", סדר הקטורת, בריתא, קטע מהמדרש וקדיש דרבנן.
מקורות בהלכה
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב[1]. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה[2], כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד[3], ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה[4].
בחלק מהראשונים כתבו שתיקנו לומר פיטום הקטורת בשבת, על מנת להשלים בכך מאה ברכות[5].
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת[6]. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל.
עוד: שער הכולל פי"א ס"ל; פ"ג סי"ב.
מנהגים
בפיטום הקטורת שלפני עלינו, הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'[7].
בתורת החסידות
גאולה ומשיח
החיד"א אומר[8] שבפיוט "אין כאלוקינו", כל ביטוי מכוון לגלות אחרת:
- אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
- אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
- אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
- אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ברכות לב, ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.
- ↑ סדר היכלות.
- ↑ סדר היום.
- ↑ ראו למשל ספר הפרדס סי' א', מחזור ויטרי סי' א', רוקח סי' שי"ט, שבלי הלקט סי' א' בשם רש"י, ועוד.
- ↑ תבנית:שולחן ערוך
- ↑ מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אך באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.
- ↑ קשר גודל ס"כ.