שלמה מטוסוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:15, 7 ביולי 2023

הרב שלמה מטוסוב (תרע"ז - ראש-חודש כסלו תשס"ח) היה סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ופוקינג. היה השליח הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי. פעל בשליחות המרכז לענייני חינוך במרסיי, צרפת, ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי לקזבלנקה שבמרוקו, שם פעל במשך כחמישים שנה.

תולדות חיים

הרב שלמה מטוסוב נולד בויטבסק ברוסיה הלבנה, ביום הכיפורים תרע"ז. בצעירותו, בין השנים תרפ"ז עד תש"י, למד בישיבות תומכי תמימים בויטבסק, מוהילוב, כותאיס, מלחובקה, סמרקנד, פאקינג ופריז.

בשנת תרצ"ג נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת תרצ"ה נאסר במוסקבה בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת תש"ד היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.

שהה בטשקנט ועבר לסמרקנד, שם היה יד ימינו של הרב ניסן נמנוב בניהול תומכי תמימים סמרקנד.

באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת תש"ו יצא מרוסיה במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב^[1].

התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב יהודה לייב קרסיק).

בשנת תשי"א נשלח על ידי הרבי למרוקו וניהל שם את מוסדות רשת אוהלי יוסף יצחק עד לשנת תנש"א. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר לקראון הייטס.

נפטר בראש חודש כסלו תשס"ח.

לימודים במחתרת

הרב שלמה מטוסוב נולד ביום הכיפורים בשנת תרע"ז בויטבסק בבלרוס, להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות ^[2]

למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – ויטבסק, ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים במוהילוב, ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם כותאיס^[3].

המאסרים וניסיונות יציאה

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בכותאיס, התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות^[4].

לאחר השחרור עבר למלחובקה שליד מוסקבה, שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב ניסן נמנוב, והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות^[5]. שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה^[6].

בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים במוסקבה והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב אברהם דרייזין מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות^[7]. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב אליעזר ננס למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש. בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע לטשקנט, שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה^[8].

סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים

בסמרקנד

בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב בן ציון שם טוב ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב שמואל פרוס. בשנת תש"ד הרב ניסן נמנוב התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל. בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב הלל פבזנר והרב ניסן פינסון ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות ^[9].

בפוקינג

לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים^[10]. בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה^[11].

השליחות למרסיי

בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת תש"י ביקש ממנו הרב בנימין גורודצקי שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, מרוקו, תוניס ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. בחודש טבת תש"י החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק אדמו"ר הריי"צ. בתחילת חודש אדר, כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.

כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה^[12]: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך למרוקו. ^[13]. בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב לייב קרסיק - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם ^[14].

השליחות לקזבלנקה

בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת כ"ו מנחם אב:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".

קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד חודש שבט תשי"א שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של מרוקו בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.

מוסדות קזבלנקה

מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו.

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא.

בית רבקה - יסודי, תיכון וסמינר.

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות.

ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו

קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: הבבא סאלי, הבבא מאיר, הרב שלום משאש ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.

הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.

הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות^[15].

פטירתו

בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי^[16]

ספרו: רשמי ביאורים

בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת. בפתח הספר יש הסכמות של הרב מרדכי מנטליק ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב פנחס הירשפרונג רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. הרב מנשה הקטן אב"ד של קהילת אונגוואר והרב שלום משאש רבה של מרוקו וירושלים^[17].

משפחתו

רעייתו:

מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד (פטרבורג) להוריה הרב יהודה לייב קרסיק וזוגתו, נפטרה ג' חשון תשע"א.

בניו:

הרב יוסף יצחק מטוסוב - שליח בעיר טולוז שבצרפת.
הרב יהודה לייב מטוסוב - שליח בעיר קאן שבצרפת.
הרב אליהו מטוסוב - חבר מערכת אוצר החסידים קראון הייטס.
הרב יונה מטוסוב - שליח במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.
הרב ראובן מטוסוב - שליח ללשכת ליובאוויטש האירופאית.
הרב שמריהו מטוסוב - משפיע ראשי תומכי תמימים פוקונוס.
הרב מנחם מענדל מטוסוב - שליח אלבערטא שבקנדה.

בנותיו:

מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב ניסן נמנוב - קראון הייטס.
מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.

לקריאה נוספת

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
היציאה מרוסיה (ספר), תש"פ
הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק

קישורים חיצוניים

תמונות מחייו
ירוחם לנדסמן, השליח שדיבר אידיש וערבית, מתוך עיתון משפחה י"ב כסלו תשס"ח
על מה חשב הרבי? בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת jem
תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו
הרב אליעזר אבצן, החייל שנבחר על ידי הרבי (אנגלית)
תשורה מטוסוב תשפ"ב

הערות שוליים

↑ שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות
↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א
↑ חב"ד במרוקו, תשע"ז ע' 353
↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי
↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי
↑ הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. חב"ד במרוקו, פרק נד
↑ התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז
↑ שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי
↑ רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר
↑ היציאה מרוסיה (ספר), תש"פ
↑ חב"ד במרוקו ע' 355
↑ מיום כ"ה ניסן
↑ רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)
↑ אלה תולדות פרץ עמוד 213
↑ [ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
↑ חב"ד במרוקו, ע' 356
↑ רשמי ביאורים במבוא

[1] שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות

[2] הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א

[3] חב"ד במרוקו, תשע"ז ע' 353

[4] הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי

[5] הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי

[6] הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. חב"ד במרוקו, פרק נד

[7] התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז

[8] שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי

[9] רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר

[10] היציאה מרוסיה (ספר), תש"פ

[11] חב"ד במרוקו ע' 355

[12] מיום כ"ה ניסן

[13] רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)

[14] אלה תולדות פרץ עמוד 213

[15] [ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר

[16] חב"ד במרוקו, ע' 356

[17] רשמי ביאורים במבוא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.
-הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות.
+הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.
 ==פטירתו==