דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) כאן כותבים בעברית ושמים קישור אחד לכל ערך |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | ||
[[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | [[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | ||
ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס | ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו". | ||
====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ||
התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] | התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנה להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים. | ||
לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס | לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנה עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי [[שלמה איגר]], חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים". | ||
מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של | מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "בן כוזיבא"{{הערה|1=על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}} | ||