מגילת אסתר

מגילת אסתר היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר.

בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך החסידות.

הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי אור אין סוף, שלמעלה מהויה.

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת!

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בנ"י תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים", "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי", שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב".