מגילת אסתר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור חג הפורים. | '''מגילת אסתר''' היא אחד מכ"ד כתבי הקודש, מן הכתובים המספרת את סיפור [[חג הפורים]]. | ||
המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר. | המגילה נקראת בברכה בחג הפורים בערב ובבוקר. | ||
בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך | בחסידות חב"ד נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]]. | ||
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי | הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].<REF> תו"א מג"א ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.</REF> | ||
ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של הקב"ה – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת! | ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] – מורה על ההעלם וההסתר של זמן הגלות, כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים – טוענים עיני בשר – "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת! | ||
נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בנ"י תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים"<REF> ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר | נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בנ"י תלוי בחוקי הטבע, אלא בקיום התורה ומצוות, שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים"<REF> ראה תו"א מג"א צז, א. צט, ב.</REF>, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"<REF> מגילה יג, רע"א.</REF>, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"<REF>תורת מנחם תשי"ז ח"ב עמ' 166.</REF>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פורים]] | ||