מנחם מענדל פוטרפס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
=== לימודיו בישיבה === | === לימודיו בישיבה === | ||
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]] | [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]] | ||
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות. | בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות. | ||
| שורה 56: | שורה 55: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}} | ||
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | ||
[[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. חב"ד אורג, חב"ד און ליין]] | |||
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים. | לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם. | מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם. | ||
העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]]. | העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]]. | ||
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד. | בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד. | ||
| שורה 77: | שורה 76: | ||
==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד== | ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד== | ||
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]] | |||
בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום. | בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום. | ||