פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/2: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו''' הינה שיחה שאמר הרבי בי"ט כסלו - חג הגאולה|מוצאי י"ט -...") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|מוצאי י"ט - כ' כסלו]] (אור לכ"א ב[[כסלו]]) [[תשנ"ב]], ב[[יחידות כללית]]. | '''דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|מוצאי י"ט - כ' כסלו]] (אור לכ"א ב[[כסלו]]) [[תשנ"ב]], ב[[יחידות כללית]]. | ||
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'" | בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'" <small>(וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.)</small>. יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה. | ||
והדגשה מיוחדת בשנת [[תשנ"ב]], מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם. | והדגשה מיוחדת בשנת [[תשנ"ב]], מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם. | ||
גרסה מ־09:08, 30 ביוני 2023
דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו הינה שיחה שאמר הרבי במוצאי י"ט - כ' כסלו (אור לכ"א בכסלו) תשנ"ב, ביחידות כללית.
בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי אדמו"ר הזקן במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'" (וכן נוסף גם פירוש חז"ל: "אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ובני מבין אומות העולם" שזהו פדיית השכינה ובני ישראל מהגלות.). יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.
והדגשה מיוחדת בשנת תשנ"ב, מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.
ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.