נסים קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם = הרב נסים קרליץ | |שם = הרב נסים קרליץ | ||
| תמונה = | | תמונה = ניסים קרליץ.jpeg | ||
| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]] | | תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[תרפ"ו]] | ||
| מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]] | | מקום פטירה = בית הרפואה מעייני הישועה, [[בני ברק]] | ||
גרסה מ־15:59, 28 ביוני 2023
| הרב נסים קרליץ | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ח באב תרפ"ו |
| פטירה | כ"ג בתשרי תש"פ |
| בית הרפואה מעייני הישועה, בני ברק | |
| מקום פעילות | ישראל - בני ברק |
| השתייכות | ליטאי |
| תפקידים נוספים | חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים. |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי. |
| חיבוריו | חוט שני |
הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, (29 ביולי 1926) - כ"ג בתשרי תש"פ, (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק.
תולדות חיים
נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'[2].
עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.
בתשי"א נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק. בין השאר למד בחברותא עם החזון איש סדר קדשים וכן עם הסטייפלר. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. אך פרש ממנה עם הפילוג באגודה.
כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז - קלוינבורג.
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן.
את בית דינו הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב, אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג.
בשנת תשע"ה נפטרה אשתו.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
קשריו עם חסידות חב"ד
הרב יהושע תנחום קסטל הוא קרוב משפחתו של הרב קרליץ, הרב קרליץ שמר על קשר קרוב עם משפחת קסטל, כך למשל הגיע לחתונתו של הרב אברהם מרדכי קסטל בכפר חב"ד, ולשמחות משפחתיות נוספות.
בתמוז תש"ע יצאו הרב קרליץ והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[3].
הרב יעקב חביב סיפר שכשפעם אחת הביא צעירה לגיור בבית דינו של הרב קרליץ, ציין בפני את העובדה שהצעירה לומדת תניא וספרי חסידות, הרב קרליץ ענה לו ש"זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור".
הרב קרליץ נפגש מספר פעמים עם רבני מרכז רבני אירופה.
לקראת הכינוס 'שלושים לקדושים' לזכר שלוחי הרבי להודו גבריאל נוח ורבקה הולצברג הי"ד נפגשה עמו משלחת רבני חב"ד בראשות הרב מרדכי שמואל אשכנזי להזמינו לכינוס.
בשנת תשע"ג חתם על קריאה ללמוד בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[4].
ספריו
- סדרת חוט שני 17 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
- קובץ הערות ומראי מקומות - 5 כרכים - על חולין, מנחות ועניני סת"ם, נדה ומקוואות, עירובין וסוכה, שבת ביצה ומועד קטן.
- שיעורי הגר"נ, על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם
משפחתו
אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת ה'תשע"ה, ולהם אחד עשר ילדים.
בנו מרדכי היה ראש העיר בני ברק, בנו אברהם ישעיהו מילא את מקומו ברבנות בית הכנסת הליגמן ובנו שאול בראשות כולל חזון איש.
הרב שריאל רוזנברג היה נשוי לביתו ציפורה[5] עד לפטירתה. מילא את מקום חמיו בבית הדין.
קישורים חיצוניים
- חשיפה: הקשר המיוחד של הרב קרליץ ע"ה עם חב"ד
- לפני למעלה מ-40 שנה: מדוע הגיע הגר"נ קרליץ זצ"ל לכפר?
- כשמשלחת מיוחדת של חב"ד נפגשה עם הגר"נ קרליץ זצ"ל
הערות שוליים
- ↑ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
- ↑ פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.
- ↑ לקריאת המכתב.
- ↑ אדמו"רים וראשי ישיבות בקריאה ללימוד שו"ע אדה"ז
- ↑ הסופרת החרדית ציפורה רוזנברג