שמואל פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תשל"ג]] הפעיל לראשונה קייטנה חב"דית בקריות יחד עם הרב [[יגאל פיזם]], ובמהלך הקייטנה הגיע לבקר בה בשליחותו של הרבי הרב [[דוד רסקין]]. | בשנת [[תשל"ג]] הפעיל לראשונה קייטנה חב"דית בקריות יחד עם הרב [[יגאל פיזם]], ובמהלך הקייטנה הגיע לבקר בה בשליחותו של הרבי הרב [[דוד רסקין]]. | ||
ב[[חורף]] [[תשמ"א]] השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: {{ציטוטון|ידועה הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[אגרת התשובה]] שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן '''בפועל'''. ולכן '''בהקדם''' יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב '''עמו''' עם הגוף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב}}. כשניגש אל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ליישם את הוראת סיפר על לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קביל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס{{הערה|הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב [[לייבל שילדקרויט]] ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה}} אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד{{הערה|תשורה רוט תשס"ט}}. | ב[[חורף]] [[תשמ"א]] השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: {{ציטוטון|ידועה הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[אגרת התשובה]] שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן '''בפועל'''. ולכן '''בהקדם''' יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב '''עמו''' עם הגוף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב}}. | ||
כשניגש אל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ליישם את הוראת סיפר על לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קביל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס{{הערה|הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב [[לייבל שילדקרויט]] ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה}} אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד{{הערה|תשורה רוט תשס"ט}}. | |||
בשנת [[תשמ"ב]] יזם את הוצאתו לאור של עיתון 'חב"ד צפון' בו צירף נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי. | בשנת [[תשמ"ב]] יזם את הוצאתו לאור של עיתון 'חב"ד צפון' בו צירף נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי. | ||
גרסה מ־15:53, 19 ביוני 2023
הרב שמואל פרומר (ג' שבט תרח"צ-כ"ט בסיוון תשפ"ג) היה משלוחי הרבי ורב בית הכנסת 'משיח צדקנו' בקריית ביאליק. התגורר בקריית שמואל.
תולדות חיים
נולד בג' שבט תרח"צ לאביו ר' דב ולאמו מרת לאה פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בקריית שמואל, והיה מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל. דודו היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים ארץ צבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה[1] התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר בקריית שמואל מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב ראובן דונין.
בשנת תשל"ג הפעיל לראשונה קייטנה חב"דית בקריות יחד עם הרב יגאל פיזם, ובמהלך הקייטנה הגיע לבקר בה בשליחותו של הרבי הרב דוד רסקין.
בחורף תשמ"א השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: "ידועה הוראת אדמו"ר הזקן באגרת התשובה שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן בפועל. ולכן בהקדם יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב עמו עם הגוף"[2].
כשניגש אל הרב זלמן שמעון דבורקין ליישם את הוראת סיפר על לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קביל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס[3] אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד[4].
בשנת תשמ"ב יזם את הוצאתו לאור של עיתון 'חב"ד צפון' בו צירף נקודות שתומצתו מההתוועדות האחרונה של הרבי. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי לאחדות ישראל שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.
בשנת תשמ"ג החל במסירת שיעור תניא קבוע בשכונת 'עין הים' בחיפה, ובמהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד.
בשנת תשד"מ זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש[5].
בשנת תשמ"ח לאחר שיחת ב' ניסן הידועה בנוגע להכרזת יחי המלך פעל יחד עם הרב זמרוני ציק שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח יחי המלך - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע"י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ"פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק "עד מתי", טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק "עד מתי", דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה.
במשך השנים יסד וניהל כרב, ומסר שיעורים בבית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' בקרית מוצקין.
לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של נשיא הדור והתגלות אלוקות שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו[6]
נפטר בכ"ט בסיוון תשפ"ג.
משפחתו
- בנו, הרב אסף חנוך פרומר - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה
- בנו, ר' דרור פרומר - ניו ג'רסי.
- בנו, ר' יצחק (איז'ו) פרומר - כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם מענדל פרומר
- בתו מרת יפעת פרידמן
- בתו מרת דורית ברזילי
- בתו מרת שלומית רוטנברג - סופרת ילדים חב"דית[7]
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, א' אדר תשפ"א.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב
- ↑ הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב לייבל שילדקרויט ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה
- ↑ תשורה רוט תשס"ט
- ↑ צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33.
- ↑ כדברי אדמו"ר הזקן בתניא שער היחוד והאמונה פרק ה', תורת מנחם תשי"א שיחת י"א תמוז ע' 196, לקוטי שיחות ח"ב עמ' 511, ועוד
- ↑ 'כולם בחכמה', '101 סיפורים ראשונים לילד החסידי.