ישראל מרדכי קוזומינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בנערותו לקה בשבץ מוחי שהותיר בו את רישומיו, ומאז ועד אחרית ימיו התקשה ללכת ולדבר. | בנערותו לקה בשבץ מוחי שהותיר בו את רישומיו, ומאז ועד אחרית ימיו התקשה ללכת ולדבר. | ||
היה מקורב למשפיע הישיבה ורב הקהילה בקראון הייטס הרב [[שמואל לויטין]], ומאוחר יותר לממלא מקומו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]],וכן קיבל הרבה מר' חיים ליברמן וכן התחקה על תולדותיהם של [[רבותינו נשיאינו]] ואורחות חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים, ונודע כ[[בעל שמועה]]. | היה מקורב למשפיע הישיבה ורב הקהילה בקראון הייטס הרב [[שמואל לויטין]], ומאוחר יותר לממלא מקומו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]],וכן קיבל הרבה מר' חיים ליברמן (היה עוזר אותו בזמן שר' חיים היה בבית זקינים)וכן התחקה על תולדותיהם של [[רבותינו נשיאינו]] ואורחות חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים, ונודע כ[[בעל שמועה]]. | ||
בחגיגות ה[[פאראד]] שנערכו בחזית [[770]] בימי [[ל"ג בעומר]], נהג לעבור כשהוא מחופש לאופה וזכה להעלות חיוך על פניו של הרבי, ובשל כך כונה בפי חסידים בשם "האופה", כשאחרים כינו אותו בשם 'ר' מרדכי ארגענטינער' על שם מוצאו. | בחגיגות ה[[פאראד]] שנערכו בחזית [[770]] בימי [[ל"ג בעומר]], נהג לעבור כשהוא מחופש לאופה וזכה להעלות חיוך על פניו של הרבי, ובשל כך כונה בפי חסידים בשם "האופה", כשאחרים כינו אותו בשם 'ר' מרדכי ארגענטינער' על שם מוצאו. | ||
גרסה מ־16:38, 15 ביוני 2023
התמים ר' ישראל מרדכי הלוי קוזומינסקי (קאזאמינסקי, ט"ו ניסן תשי"ג, 1953 - כ"ו אלול תש"פ, 2020) היה בעל שמועה והיסטוריון חב"די, מוותיקי שכונת קראון הייטס.
תולדות חיים
נולד ביום הראשון של חג הפסח תשי"ג בבואנוס איירס שבארגנטינה.
כשהיה ילד צעיר, עברו הוריו להתגורר בפטרסון שבניו ג'רזי, ובהשפעתו של הרב המקומי הרב מאיר גרינברג נרשם לישיבת ליובאוויטש בבדפורד.
בנערותו לקה בשבץ מוחי שהותיר בו את רישומיו, ומאז ועד אחרית ימיו התקשה ללכת ולדבר.
היה מקורב למשפיע הישיבה ורב הקהילה בקראון הייטס הרב שמואל לויטין, ומאוחר יותר לממלא מקומו הרב זלמן שמעון דבורקין,וכן קיבל הרבה מר' חיים ליברמן (היה עוזר אותו בזמן שר' חיים היה בבית זקינים)וכן התחקה על תולדותיהם של רבותינו נשיאינו ואורחות חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים, ונודע כבעל שמועה.
בחגיגות הפאראד שנערכו בחזית 770 בימי ל"ג בעומר, נהג לעבור כשהוא מחופש לאופה וזכה להעלות חיוך על פניו של הרבי, ובשל כך כונה בפי חסידים בשם "האופה", כשאחרים כינו אותו בשם 'ר' מרדכי ארגענטינער' על שם מוצאו.
לאורך השנים פרסם תגליות ומאמרים רבים בנושאי היסטוריה חב"דית ותולדות החסידים, חלקם שלא בשמו, וכן נמנה על עורכי הספר ניצוצי אור.
נפטר בליל יום שלישי כ"ו אלול תש"פ מבלי להותיר אחריו אשה או צאצאים והוא בן 67. ההלוייתו יצאה למחרת מבית הלוויות 'שומרי הדת' בבורו פארק, עברה בחזית בית חיינו-770, והוא נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי.