ערב ראש השנה – הבדלי גרסאות

בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש־השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר־כך התפלל וערך התרת־נדרים<ref>ס' השיחות [[תש"ד]], עמ' 1</ref>. בערב ר"ה, אחרי תפלת שחרית, כל אחד הגיש פדיון נפש לכ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>[[רשימות־דברים]], א, עמ' שכז.</ref>.

בערב ראש־השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות־פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>. ..היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה אדמו"ר הרש"ב זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר־האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר־כך ניגש אדמו"ר הריי"צ זי"ע לדלת, ואביו אדמו"ר הרש"ב זי"ע נכנס עמו פנימה...

בי"ט כסלו [[תרפ"ה]]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים — בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref>