שלמה קרליבך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←יחסו לליובאוויטש: אין צורך בתאריך לועזי כאן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי. | בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי. | ||
אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא | אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא מקל בהלכות ומשתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו. | ||
קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה. | קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה. | ||
גרסה מ־22:27, 6 ביוני 2023
ר' שלמה קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה - ט"ז בחשוון תשנ"ה) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מרבנים ואדמו"רים רבים - וביניהם הרבי - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.
תולדות חיים
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' אליהו חיים קרליבך), בברלין, גרמניה בי"ח בטבת תרפ"ה, לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-תרצ"ט לניו יורק, שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כחזן בימים הנוראים. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך לחסידות חב"ד.
בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי הרבי הריי"צ ולאחר מכן הרבי, על מנת להפיץ יהדות וחסידות ברחבי ארצות הברית. במשך תקופה ממושכת פעל בשליחות הרבי.
אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ההלכה, ופריצת גדרי הצניעות, במחשבה שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא מקל בהלכות ומשתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.
קרליבך החל מסתובב ברחבי ארצות הברית - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם חב"ד, כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.
קרליבך הופיע גם בארץ ישראל, שם חדר סגנון שירתו בחלקים מהציבור הדתי לאומי והחרדי. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת התפרקות ברית המועצות, הופיע גם שם.
בשנת תשכ"ח הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"[1] על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.
הרבי דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת כוס של ברכה אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.
קשריו עם חב"ד
עם אדמו"ר הריי"צ
בסביבות שנת תרצ"א כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח גרמניה, שתישנו עם טלית קטן, ותעבדו את ה' בשמחה", הרבי עמד באותה עת בפתח הדלת[2].
בשנת ת"ש, עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ לניו יורק, הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל את פני האדמו"ר הריי"צ [3], ולהתברך שוב מפיו. אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה[4]. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף[5].
אביהם של שלמה קרליבך ואחיו התאום אליהו חיים כיהן כרב בית הכנסת "ישראל הצעיר" בקראון הייטס ורק 6 דקות הליכה הפרידו בין בית הכנסת שלו ל-770. האחים העדיפו להתפלל ב-770 במחיצת הרבי הריי"צ ונקשרו בליבם ובנשמתם לחסידות חב"ד.[6].
בראש השנה תש"י זכו האחים קרליבך להתפלל עם אדמו"ר הריי"צ ב-770. שלמה קרליבך התרשם עמוקות מתפילתו של אדמו"ר הריי"צ ומבכיו בתפילת ערבית של ליל ראש השנה שנמשכה שעות ארוכות. קרליבך אמר שראה כי פניו של אדמו"ר הריי"צ האירו כמו פניו של משה רבינו כשירד מהר סיני. לימים סיפר קרליבך אודות אדמו"ר הריי"צ: "כשהרבי היה מסתכל בך, הרגשת ממש את המבט שלו חודר לעצמיותך, נוגע ממש בנשמתך". [7].
בי"ט כסלו תש"י ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר[8] לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג החנוכה באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות תפילין והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות[9][10].
בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא האדמו"ר הריי"צ.
עם הרבי
כבר לפני קבלת הנשיאות של הרבי, כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-770, היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד[11]. הרבי רצה לדעת מה לומדים בישיבה. הרבי אף דחף אותו בשנת תשי"א לקבל סמיכה לרבנות בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב יצחק הוטנר, שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.[12].
הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. קרליבך ביקר בשנת תש"י (בתקופה שלאחר י' שבט) בשליחותו של הרבי בישיבה הגבוהה בשיקגו. הרבי מסר לקרליבך 200 דולר עבור הוצאות הנסיעה. קרליבך הגיע לשיקגו, הציג עצמו כאיש עסקים ובשעות הלילה ארגן שיעורי חסידות בישיבה בחדר צדדי. כך עשה גם בישיבות בקליבלנד (כנראה בישיבת טלז) ובדטרויט.[13] הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם[14].
כמו כן, זכה קרליבך באותם ימים לקבל מכתבים מהרבי בקשר לפעילותו. [15]
הרבי שלח את קרליבך לבוסטון בקיץ תשי"א לעסוק בשליחות. קרליבך התארח אצל משפחת קרינסקי החב"דית. באותם ימים, קרליבך ביקר במפגשים של "בני עקיבא" בבוסטון וקירב אותם לחסידות [16].
בתשי"ב הקים קרליבך ארגון בשם "קבוצת הנוער החסידית האקדמית". הוא לימד את הצעירים תניא ועוד ספרי חסידות חב"ד. כמסופר לעיל, הביא קרליבך את קבוצת הצעירים לרבי באותה שנה. הרבי הנחה את חברי הקבוצה שעל כל אחד ואחת מהם מוטלת החובה לקרב יהודי אחר לה' [17]. הרבי גם כתב מכתב לחברי הקבוצה לרגל חג החנוכה וביקשם שיפיצו את אור התורה והחסידות. [18].
קרליבך ארגן שיעורי חסידות באוניברסיטאות בניו יורק. הוא טען שהצליח להביא יותר מ-2000 תלמידים ותלמידות לשיעורי חסידות אלו. [19]. כמו כן סיפר שבין תשי"א לתשי"ד לימד מאות בחורי ישיבות את תורת חסידות חב"ד [20].
בכ"ה אייר תשי"ב כותב הרבי מכתב לקרליבך ובו הוא עונה על שאלה שהופנתה לקרליבך על ידי סטודנט מאוניברסיטת קולגייט, המילטון, ניו יורק. השאלה הייתה בנוגע לאמונת עם ישראל במתן תורה ובתורה מן השמים, והרבי עונה על שאלת הסטודנט [21].
בקיץ תשי"ד (20 ביוני 1954) נערך כנס מטעם "ארגון אנשי מדע שומרי תורה" (AOJS) בפילדלפיה. קרליבך השתתף בכנס בשליחותו של הרבי אשר "התעניין בארגון AOJS ובשאלת השילוב בין תורה למדע". (הרבי גם נפגש עוד לפני כן, בשנת תשי"ב עם שני מדענים דתיים מארגון זה והם הציגו בפני הרבי את תוכניות הארגון.)[22].
בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך[23], אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך[24].
קרליבך סיפר בהזדמנות[25]: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"
"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך. בראיון בערוץ 7 אצל אבי מסלו[26], טען קרליבך כי הרבי אמר לו: "אם אתה רוצה לעשות על דעת עצמך - תעשה", ומאז, סיים קרליבך, עשיתי קצת על דעת עצמי.
בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.
הרבי הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב במשנה[27] "אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". רואים מכך, כי אין לקרב את התורה אל הבריות, על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות לתורה; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב אותם אל התורה. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"[28].
קרליבך הפסיק לפעול כשליח הרבי בשנת תשט"ו (1955). בנוסף לסיבות הנזכרות לעיל, קרליבך גם טען שלא הייתה לו פרנסה מן השליחות [29]. לטענתו, המזכיר הרב חודקוב שהיה ממונה על המל"ח סירב לממן את ההוצאות שלו במסעות הקירוב (כמובן היה זה מפני שהתנגד להופעותיו המעורבות). [30].
יחס הרבי אליו
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו של קרליבך כמנוגדת להלכה ולשיטת החסידות:
"במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדושה] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'."[31].
ברשימת חלוקת דולרים מכ"ו מרחשוון תשנ"ב מופיע כך: אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו. הרבי: איפה הוא עכשיו? הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות. הרבי: מה השייכות שלך איתו? הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב". הרבי: (דולר נוסף) לתת צדקה עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.
יחסו לליובאוויטש
לר' נחמן הולצברג ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מליובאוויטש, ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי)[32][33], כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'[34][35].
הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד [36], וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדי. הוא המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע לסינסינטי להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות בשבת בבית מלון (ללא מניין) היה מגיע בערב שבת לבית חב"ד ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו ספר המאמרים, ולקוטי שיחות[37]. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם[38].
לעיתים השתתף בהתוועדויות חסידיות. כך למשל הופיע באופן ספונטני בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ט בקהילת חב"ד בסידני והשתתף בהתוועדות.[39].
אחיו, ר' אליהו חיים קרליבך דאג להזכירו בספר החסידים.
בראיון שנערך עימו בסוף ימיו (ונדפס שנים לאחר מכן בעיתון "שעה טובה") התבטא קרליבך על הרבי: "הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות"[40].
אודות התקשרותו לרבי, אחרי קבלת הנשיאות, סיפר קרליבך: "הרבי ממש נפח בי נשמה חדשה. כל מי שראיתי, רציתי לתפוס אותו ולצעוק: 'געוואלד, האם אינך יודע שקיים רבי בעולם?' החלטתי שכאשר אשב ברכבת התחתית, לא אזוז משם עד שאמצא יהודי ואלמד אותו תורה". [41]
בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".
פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: "איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?".
בשנים הראשונות לנשיאות הוא פעם התבטא על הרבי שהרבי יכול להיות המשיח[42].
פטירתו
קרליבך נפטר בט"ז בחשוון תשנ"ה מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד במנצ'סטר[43].
במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו לצדקה ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.
נטמן (למחרת, י"ז בחשוון) בהר המנוחות בירושלים. על מצבתו נכתב בין היתר: "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זיע"א".
שירת קרליבך
שלמה קרליבך הוא בין האמנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".
שניים מלחניו של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו[44].
עם זאת, היתה הסתייגות משמיעת שיריו. כאשר הרב חיים יעקב שלאממע, מנהל בבית רבקה צרפת, שאל את הרבי ביחידות האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.[דרוש מקור]
כשרצו השלוחים באוסטרליה לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך[45][46].
כאשר צא"ח ארגנו ערב חב"ד, ביקש הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב מר' אפרים וולף שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
ר' חיים דלפין, The Real Shlomo (שלמה האמיתי) – על יחסו ועולמו הפנימי של ר' שלמה קרליבך, תשע"ה (באנגלית).
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשד"מ, לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מאמשינוב - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.
- ↑ מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.
- ↑ קרליבך סיפר על כך בעצמו. נתן אופיר (אופנבך), "ר' שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו",(הוצאת משכל, 2017), עמ' 40 ובהערה 9 שם.
- ↑ מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך לאדמו"ר הריי"צ, אמרו לו ביחידות שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את החסידות. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' אליהו סימפסון כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו"ר הריי"צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו"ר הריי"צ בווינה, ולימים היגר לארצות הברית, ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': "ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע"פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי "תומכי תמימים".
- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי"צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר "יחידי סגולה" (ב"ב, תשפ"ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה"ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי"צ ובו נכתב תוכן דומה להנ"ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי"צ ש"שלמה קרליבך שייך לו", כי הרבי בירכו "כשהיה תינוק". פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי"צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי"צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך. - ↑ מתוך סרט על דמותו.
- ↑ "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 41
- ↑ "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 42, וראו מקורות שם בהערות 16,15,14
- ↑ יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת תש"ז בעת לימודו בתומכי תמימים המרכזית 770, בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.
- ↑ יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מאנגלית דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.
- ↑ Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.
- ↑ יש אומרים שהיה זה בהוראת אדמו"ר הריי"צ. קרליבך מספר על תקופה זו ב:"ראיון עם ר' שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו - YouTubehttps://www.youtube.com › watch"
- ↑ בספר "הרב שלמה קרליבך: חייו, משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 50, נכתב שהרבי הורה לקרליבך לקבל סמיכה והיה זה בחנוכה, "בדצמבר 1953". ושם מופיע גם תיאור קבלת הסמיכה מהרב הוטנר.
- ↑ "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 45.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174
- ↑ "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 47. צילומים מהמכתבים מופיעים בספר "the real shlomo" לר' חיים דלפין, עמ' 89 ועמ' 131.
- ↑ אופיר, שם.
- ↑ אופיר, שם, עמ' 48, מעדותה של ברכה לבטוב שהייתה אז בת 18 והשתתפה בקבוצת הלימוד. וראה בשיחת הרבי שבהערה 14.
- ↑ אופיר, שם, עמ' 48. וכן The real shlomo, עמ' 97-98
- ↑ אופיר, שם, עמ' 48, מתוך ריאיון של קרליבך לעיתון "חירות", 9 בספטמבר 1960, עמ' 4.
- ↑ אופיר, שם.
- ↑ מורה לדור נבוך, חלק ב, עמ' 68-66. המכתב שנכתב במקור באנגלית, נדפס שם בתרגום ללה"ק.
- ↑ נתן אופיר (אופנבך), "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", עמ' 51 ובהערה 42 שם.
- ↑ מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ופורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם
- ↑ מתוך: ראיון עם ר' שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו - YouTube
- ↑ ניתן לשמוע על כך בראיון עם ר' שלמה קרליבך בערוץ 7 אצל אבי מסלו - YouTubehttps://www.youtube.com › watch
- ↑ ניתן לשמוע בראיון המובא בהערה הקודמת.
- ↑ אבות א יב.
- ↑ מפי הרב יוסף יצחק פלטיאל.
- ↑ מראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4
- ↑ ראו: נתן אופיר (אופנבך), "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", עמ' 52 ובהערה 45 שם.
- ↑ חלק י"ט אגרת ז'ר. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: שבועון בית משיח גיליון 307 עמ' 52)
- ↑ אמר זאת לר' נחמן הולצברג בעת שנפגש עמו בירושלים בשנת תשכ"א.
- ↑ בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'.
- ↑ מפי אחד מחשובי אנ"ש.
- ↑ פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)
- ↑ בראיון של קרליבך לעיתון חירות, 9 בספטמבר 1960, עמ' 4, הוא אומר: "הפסקתי לעבוד בשביל הרבי מליובאביץ', אם כי אני ממשיך לקיים עימו קשר".
- ↑ (מפי שליח הרבי לסינסינטי, הרב שלום בער קלמנסון).
- ↑ בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש בית חב"ד בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר הייתה שם?"...
- ↑ "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 225
- ↑ עיתון 'שעה טובה'. בראיון הנ"ל לאבי מסלו בערוץ 7.
- ↑ ספר "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו" מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 46, מנאום שנשא קרליבך בחודש תמוז תשנ"ד במנהטן.
- ↑ מפי הרב סיטורסקי ששמע זאת ממנו בעצמו
- ↑ מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.עדות המצטרפת לאחרות על תשובה שעשה לפני פטירתו
- ↑ לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח
- ↑ ימי תמימים.
- ↑ מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'.
