הכנות לתקיעות – הבדלי גרסאות

בראש־השנה דשנת [[תשי"ב]], הרבי בכה בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות.. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות. היו אצלו שלושה שופרות.. וסידר את השופרות באיזה מטפחת אדומה. אני לא ראיתי מה שעשה שם, גם אלו שעמדו בקירוב מקום אין יודעים כל־כך בדיוק. אחר־כך ׳זרק׳ את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שכ״ק אדמו״ר שליט״א בוכה מאוד.. שמעתי באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה ראש־השנה׳דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח״.. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה כ״ק אדמו״ר שליט״א עדיין אמר ״למנצח״ כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר־כך אמר את הפסוקים, גם־כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ״ק אדמו״ר נ״ע היה אומר<ref>יומן תשי״ב, כפר־חב׳׳ד, גל׳ 491 , עמ׳ 70</ref>.

==פסוקי קר״ע שט״ן==

אמירת הפסוקים שלפני התקיעות ושלאחר התקיעות [אצל מוהרש״ב] היו בניגון מיוחד. בפסוק ״קולי שמעה״ הי׳ אומר: ״כחסדך ה׳״, ומפסיק, ואחר־כך ממשיך ״כמשפטיך חייני״.. פעם אחת קרה שבפסוק ״ערוב עבדך״ וגו׳, אחרי המלים ״ערוב עבדך לטוב״ אמר: ״איי געוואלד — אל יעשקוני זדים״<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ׳ 28.</ref>.

בר״ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר [מוהריי״צ] את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק ״מן המיצר״ במקום ענני (בע' ונ' קמוצות) אמר ענני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרה״ח ר״י פייגין הי"ד, [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ׳ 291/</ref>.

בפסוקים שקודם תקיעת־שופר, במלים ״ענני במרהב״ היה אדמו״ר מה"מ אומר 'בַּמרחָב'' בבי״ת דגושה ובחי״ת קמוצה (כפי שהוא במחזור ובסידור תורה־אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי״ת רפויה והחי״ת פתוחה).

אינו מקריא בדיבור, אלא על-ידי הוראה באצבע בסידור<ref>[[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3.</ref>.

בראש־השנה דשנת תשי״ב: התקיעות תקע ר׳ מענדל טעננבוים, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אחז את אצבעו על הסידור, וכאשר היה ״תקיעה״ אחז באצבעו על ה״שברים״, ״שברים״ על ה״תרועה״ כו׳ כמו מקריא<ref>[[יומן]] [[תשי"ב]]. [[כפר חב"ד]], גל' 491, עמ׳ 70.</ref>.