9,098
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:הלולב של הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] יוצא מסוכתו כשבידו [[המשך וככה תרל"ז]]. מאחור נראה הרב [[מאיר הארליג]] מחזיק את הד' מינים של הרבי. [[כ"א תשרי]] [[תשל"ז]]]]
==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל הרבי==
[[הרבי]] הנהיג במשך כל שנות נשיאותו שכל הרוצה לברך על ארבעת המינים שלו, יוכל לעשות זאת, מידי יום מימי החג, הן קודם התפילה והן לאחריה למי שלא הספיק קודם לכן. וביום [[הושענא רבא]] אחר שסיימו שמסיימים הגברים לברך גם נשים וילדים זוכים.
הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית{{הערה|שהייתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה"שאלאש" לצד בניין 770, ומשנת תשל"ו - בחזית הבניין}}, ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות{{הערה|בדרך כלל היה זה [[ביכל]] של [[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]]}} ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת [[תשכ"ה]] מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר [[770]]. הרבי היה נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ה[[הלל]] היו מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. בשעת אמירת ההלל, ה[[הושענות]] ותפילת [[מוסף]] היו הד' מינים אצל הרבי ויחד איתם הוא יצא מהתפילה. לאחר התפילה היה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.
בשנת [[תשנ"ב]], בבוקר היום הראשון של החג, באופן מפתיע הרבי ביקש להיות נוכח בשעה שהקהל מברך על הד' מינים. הרבי עצמו הוציא את הד' מינים מסוכתו והלך אל הסוכה הקטנה המיוחדת לכך בקצה סוכת הקהל, ובמשך שש שעות ומחצה עמד והביט על כל אחד ואחד מהמברכים, כשהוא עונה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על ברכותיהם.
[[קובץ:לולב של הרבי 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' [[מאיר הארליג]] מכניס את [[ארבעת המינים]] אל [[הרבי]] במהלך התפילה. [[תשנ"ב]]]]
קרו מקרים שנפסל הלולב או האתרוג והיה צורך להחליפם באחרים. ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], החליף הרבי אתרוג כל יומיים או שלושה. כך היה גם בשנת [[הקהל]] [[תשפ"ג]]. הלולב בדרך כלל אף פעם לא נפסל, והרבי לא היה אינו צריך להחליף אותו, אבל היו פעמים שהוצרכו להחליף את הלולב. הדסים וערבות היו מחליפים מספר פעמים.
ר' מאיר הארליג סיפר שכאשר האתרוג של הרבי נפסל בפעם הראשונה (עקב השימוש הרב) בשנת [[תשכ"ז]], כבר אחז הרבי באמצע התפילה. ר' מאיר ניגש וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל. הרבי הורה לו ללכת לביתו ב[[רחוב פרזידנט]] ולהביא משם את האתרוג של [[הרבנית]]. היה זה ביום הראשון של חול המועד, ובהמשך החג לא נתן הרבי את האתרוג כדי שיברכו עליו, אלא רק אחרי התפילה ב[[הושענא רבא]] (גברים, ואחר כך נשים וילדים).
[[קובץ:התור לד' מינים ביוניון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התור לברכה על ארבעת המינים של הרבי משתרך מ[[רחוב יוניון]] צמוד לבניין הכולל הישן, אל החצר האחורית של [[770]]]]
התור לברכה של הלולב של הרבי השתרך משתרך בדרך כלל מ[[רחוב יוניון]] דרך חצר בניין הכולל ומשם לבריכת ה[[תשליך]] שמוצבת בחצר האחורית של בניין [[770]] ונכנס לסוכת הקהל, שבשנים מאוחרות יותר נבנתה בה סוכה קטנה מיוחדת עבור הברכה על הלולב של הרבי. לסוכה זו שני פתחים כניסה ויציאה ובה עמד הרבי בשנת [[תשנ"ב]] בכעין [[יחידות]] עם המברכים.
בשנים האחרונות התור מתחיל מרחוב [[איסטערן פארקווי]] עובר דרך החלק האחורי של ה"זאל הגדול" ב-770 וממשיך לכיוון בריכת התשליך אל הסוכה.
[[קובץ:ד' מינים של הרבי 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ברכה על ארבעת המינים של הרבי, [[תשנ"ג]]]]
החל מאמצע שנות המ"מים, כאשר ציבור באי בית חיינו בחודש תשרי הלך וגדל והגיע לאלפים רבים, נעשו ניסיונות לקצר את משך העמידה בתור על ידי חלוקת מספרים החל משעת בוקר מוקדמת ביותר, אך עם זאת, הזמן שבין מסירת הלולב על ידי הרבי ועד התחלת התפילה היה הינו קצר יחסית למספר המבקשים לברך ותמיד היה יש לחץ גדול של ממתינים, מפני ריבוי הקהל.
בגלל הלחץ הרב החסידים לא היו עושים את הנענועים בלולב של הרבי, אלא רק נענוע קטן. לאחר הברכה היו משלימים את הנענועים במלואם בלולבים אחרים. היחיד שעשה את הנענועים במלואם בלולב של הרבי היה החסיד ר' [[בערקע חן]](עד לפטירתו).
==הברכה על הלולב של הרבי כיום==
גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] ממשיכים חסידים החסידים להכין עבור הרבי את הד' מינים. ומידי יום עומדים אלפי חסידים בתור כדי לזכות לברך על הלולב של הרבי.
את הלולב מניחים על הסטענדער של הרבי בעת אמירת ה[[הלל]] וה[[הושענות]]. ולאחר התפילה שוב ממשיכים לברך עליו אותם שלא הספיקו קודם התפילה. ב[[הושענא רבה]] זוכים לברך על הלולב גם הנשים והילדים.