יונה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־23:22, 13 במאי 2023

הרב יונה כּהֲן (מכונה יונה פולטאבער, תרנ"ח - כ"ב שבט תש"ט), ממנהלי רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" בלבוב ומארגן "הבריחה הגדולה" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. הלחין את הניגון "שהשלום שלו". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות בברית המועצות.

תולדות חיים

נולד בעיר פולטבה בשנת תרנ"ח, ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

ניהל משנת תרצ"ו את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות, כאשר הוא נעזר בר' מרדכי אליעזר לפוטובסקי ובר' נחום וולוסוב שהיו ליד ימינו.

היה מראשי ועד הבריחה בלבוב, שקיבלה לימים את השם יציאת רוסיה תש"ו ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.

לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט כסלו תש"ח ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום כ"ז אדר א' תש"ח וב-ח' ניסן, נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט^[1].

רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' דוד חן, עד לפטירתה.

הלחין את הניגון שהשלום שלו.

משפחתו

גיסו, הרב אליהו חיים רויטבלאט.
גיסו, הרב יהודה לייב קרסיק - משפיע קהילות חב"ד במוסקבה ונעוועל
גיסו, ר' חיים שניאור זלמן פרוס^[2].

לקריאה נוספת

תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 157-166.

קישורים חיצוניים

שניאור ברגר, יונה לא מצאה מנוח, שבועון בית משיח ט"ז חשון תשפ"ב
*הרוגי מלכות, עמ' 12 - 13.
שירו 'שהשלום שלו': בביצוע זלמן לוין, מתוך התקליט 'נפשנו' , בביצוע חוני גרונבלט , בביצוע בני פרידמן

הערות שוליים

↑ פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד באתר
↑ רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.

[1] פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד באתר

[2] רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.

[1]

[2]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט{{הערה|'''[https://col.org.il/news/58983 פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד]''' באתר {{COL}}}}.
-רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים.
+רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' [[דוד חן]], עד לפטירתה.
 הלחין את הניגון [[שהשלום שלו]].
 ==משפחתו==
 *גיסו, הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]].
 *גיסו, הרב [[יהודה לייב קרסיק]] - [[משפיע]] קהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[נעוועל]]
+*גיסו, ר' [[חיים שניאור זלמן פרוס]]{{הערה|רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.}}.
 ==לקריאה נוספת==