תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

אך אף על פי כן אמרו [[תפלה]] או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים שב[[עולם הזה]] שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר ב[[נשמה]] שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות ב[[השתלשלות העולמות]] ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש ב[[קליפת נוגה]] להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה [[ממוצע|ממוצעת]] כנ"ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי וה[[דומם]] ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו כח הצומח וב[[צומח]] ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות [[דומם צומח חי מדבר]] כנגד א' אותיות שם [[הוי"ה]] ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות שב[[דומם]] ו[[צומח]] לההארה והמשכת החיות המלובשים ב[[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]] אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת [[אור אין סוף]] ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כ[[מעשה]] ממש כנ"ל לגבי ההארה והמשכת אור [[אין סוף ברוך הוא]] המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת ה[[תפלה]] ו[[קריאת שמע]] וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת [[רצון העליון]] הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת [[רצון העליון]] המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן ב[[מעשה]] ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח"ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:{{תניא הגהה|1=*(וכמו שכתב ב[[עץ חיים]] שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי"ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב' מדרגות שהן [[מצות]] מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו [[תלמוד תורה]] ו[[קריאת שמע]] ו[[תפלה]] ו[[ברכת המזון]] ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו יתברך שהיא כנשמה לגוף נחלקת גם כן לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן [[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]]. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה' ולהתבונן בגדולתו יתברך ולהוליד מבינתו [[יראה עילאה]] במוחו ו[[אהבת ה']] ב[[חלל הימני]] שבלבו להיות נפשו צמאה לה' לדבקה בו על ידי קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור [[אין סוף ברוך הוא]] על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים ה[[מצות]] וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה' בלבו רק שזוכר ומעורר את ה[[אהבה הטבעית]] המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח על כל פנים שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו למסור נפשו בפועל ממש על יחוד ה' כדי לדבקה בו [[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא [[רצון העליון]] המלובש ב[[תלמוד תורה]] ובקיום ה[[מצות]] כנ"ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח"ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא [[דחילו ורחימו]] בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על דרך משל היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל [[ישראל]] כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז"ל:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>