מכתב לרבי (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 17: שורה 17:
==מילות הניגון==
==מילות הניגון==
{{טורים|
{{טורים|
''מילות הניגון המקוריות:''
{{ציטוט|תוכן=
{{ציטוט|תוכן=
'''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}
'''מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,{{ש}}

גרסה מ־19:22, 10 במאי 2023

הניגון מכתב לרבי (מכונה גם שרייב איך דיר רבי'ניו), הוא ניגון המתאר כיצד חסיד כותב מכתב לרבי, שמקורו בחסידי האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק.

לניגון קיימות גרסות רבות בפולקלור העממי-אידישאי השואבות השראה מניגון זה.

אודות הניגון

מתוכן הניגון מובן שהוא חובר בתקופה שמשפחת רבותינו נשיאינו כבר אימצה את שם המשפחה שניאורסון, דבר שהחל רק בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, לאחר שרבותינו נשיאינו כבר עזבו את העיירה ליאדי והתיישבו בליובאוויטש[1].

השיר מערב מילים ברוסית ואידיש, כאשר המילים ברוסית מתארים את הכיתוב שמוסיף החסיד על המעטפה כשורת הכתובת אליה ממוען המכתב, והוא מציין את שם המחוז (פלך מוהילוב) ואת שם העיירה, ובתוכה, את שמו של הרבי אליו מוצמד התואר 'הרב הדתי', כדי לוודא שמבינים שהכוונה לרבי ולא לרב מטעם.

המילים בשיר בשפת האידיש, ממוענות לרבי עצמו[2].

לניגון קיימות גרסאות שונות הן בתוך העולם החסידי, כשתוכן הבקשה מתחלף ומשתנה, וכן עם שינויים שונים במנגינה, כמו כן השיר נפוץ בפולקלור העממי-אידישאי, ויוצרים רבים שאבו ממנו השראה וחיברו גרסאות כיסוי שונות, וככל היותר הנפוץ ביותר מביניהם הוא יצירתו של דן אלמגור במחזמר 'איש חסיד היה'.

במסורת החב"דית השתמר הניגון בפרוייקט מסורת הנגינה של ר' דוד הורביץ.

מילות הניגון

מילות הניגון המקוריות:

מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,
מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.

מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,

על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,
אז דער לערנען או דאווענען איז א ניט אײַ-אײַ-אײַ,
און די געלט און פרנסה, איז א ניט אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
און דו ביסט דאָך גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ!

מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,

המכתב השני

מעסטעטשקאָ ליאַדעניו - אַ פִּינטֶעלע,
מאָגיליאָווסקי גובערניו - אַ פִּינטֶעלע,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו.

מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,
מאָגיליאָווסקי גובערניו, מעסטעטשקאָ ליאַדעניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,

על כּן, שרײַב איך דיר רעבעניו,
אז דער לערנען או דאווענען שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ,
און די געלט און פרנסה, שוין א ביסעל אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
און דו ביסט דאָך גרויסער אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ!

מעסטעטשקאָ ליאַדעניו, מאָגיליאָווסקי גובערניו,
דוכאָוונאָמו ראבינו שנייערסאָנו,

תרגום:

לעיירה ליאדי - נקודה.
לפלך מוהילב - נקודה.
לרב הדתי, שניאורסון.

פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הדתי שניאורסון.
פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הדתי שניאורסון

על כן, אני כותב לך רבי,
הלימוד והתפילה, הם לא אײַ-אײַ-אײַ,
והכסף והפרנסה, הם גם לא אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
ואתה הרי הגדול אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ!

העיירה ליאדי, פלך מוהילוב,
הרב הדתי שניאורסון.

המכתב השני

לעיירה ליאדי - נקודה.
לפלך מוהילב - נקודה.
לרב הדתי, שניאורסון.

פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הדתי שניאורסון.
פלך מוהילוב, העיירה ליאדי,
הרב הדתי שניאורסון

על כן, אני כותב לך רבי,
הלימוד והתפילה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ,
והכסף והפרנסה, כבר קצת אײַ-אײַ-אײַ-אײַ,
ואתה הרי הגדול אײַ-אײַ-אײַ, אײַ-אײַ!

העיירה ליאדי, פלך מוהילוב,
הרב הדתי שניאורסון.

לניגון קיימים נוסחים נוספים, שהחסיד מתלונן גם על יראת שמים שחסרה אצלו וכדומה, ובמכתב השני הוא מדווח לרבי שמה שביקש כבר יותר 'איי איי איי'. כמו כן בנוסחים הנוספים ישנם שינויים מעטים במנגינה.

קישורים חיצוניים


מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. מה גם שבתקופת אדמו"ר הזקן לא היו קיימים עדיין סניפי דואר פעילים, ועדיין לא היו רבנים מטעם (דבר שהחל רק בשנת תר"ד) שהיה צריך לציין בשליחת המכתב שהכוונה דווקא לרב ה'דתי', ולא לרב מטעם.
  2. רבי חיים שניאור זלמן מליאדי עבר לגור בעיירה רק בשנת תרכ"ט, כך שמועד חיבור השיר האפשרי המוקדם ביותר הוא שנה זו.