הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן שניאורסון (פריז)"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:Shneur-zalman-schneerson.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום מצבתו ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]]] | [[קובץ:Shneur-zalman-schneerson.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום מצבתו ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]]] | ||
| − | נולד בהומיל בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]] שכיהן כרב ברעפקא. מצד אביו, הינו דור רביעי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בן אחר בן{{הערה|אביו הרב מנחם מענדל, היה בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. | + | נולד בהומיל בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]] שכיהן כרב ברעפקא, ולאימו מרת ליבע לאה{{הערה|נכדת רבי [[לוי יצחק מרדיצ'וב]].}}. מצד אביו, הינו דור רביעי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בן אחר בן{{הערה|אביו הרב מנחם מענדל, היה בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}. |
למד בגימנסיה ועבר משם בשנת [[תרע"ד]] על מנת ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. התגורר מספר שנים ב[[פולטבה]] ושימש כגזבר [[ועד רבני רוחני]]. לאחר מכן עבר ל[[חרקוב]] והתגורר שם במשך חצי שנה. ב[[תרפ"ג]] שימש כ[[מזכיר]] זמני של [[הרבי הריי"צ]]. ב[[תרפ"ד]] עבר ל[[רוסטוב]] ומשם ל[[לנינגרד]] ומשם ל[[מוסקבה]]. | למד בגימנסיה ועבר משם בשנת [[תרע"ד]] על מנת ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. התגורר מספר שנים ב[[פולטבה]] ושימש כגזבר [[ועד רבני רוחני]]. לאחר מכן עבר ל[[חרקוב]] והתגורר שם במשך חצי שנה. ב[[תרפ"ג]] שימש כ[[מזכיר]] זמני של [[הרבי הריי"צ]]. ב[[תרפ"ד]] עבר ל[[רוסטוב]] ומשם ל[[לנינגרד]] ומשם ל[[מוסקבה]]. | ||
גרסה מ־14:37, 8 במאי 2023
הרב שניאור זלמן שניאורסון (ט"ו אלול תרנ"ח - ח"י תמוז תש"מ) היה רב חסידי, מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק, שהיה גם עסקן שניהל פעילות מסועפת להצלת אלפי ילדים יהודים בזמן השואה ודאג לחינוכם בשנים שלאחריה. בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק, ועמד בראש ישיבת 'שבט יהודה'.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בהומיל בשנת תרנ"ח לאביו הרב מנחם מענדל שניאורסון שכיהן כרב ברעפקא, ולאימו מרת ליבע לאה[1]. מצד אביו, הינו דור רביעי לאדמו"ר הצמח צדק בן אחר בן[2].
למד בגימנסיה ועבר משם בשנת תרע"ד על מנת ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. התגורר מספר שנים בפולטבה ושימש כגזבר ועד רבני רוחני. לאחר מכן עבר לחרקוב והתגורר שם במשך חצי שנה. בתרפ"ג שימש כמזכיר זמני של הרבי הריי"צ. בתרפ"ד עבר לרוסטוב ומשם ללנינגרד ומשם למוסקבה.
לאחר שהרבי הריי"צ יצא את רוסיה, היה שולח דרכו כספי תמיכה ליהודי רוסיה. היה מתעסק בייסוד חדרים ומקוואות ונאסר כמה פעמים בגין פעולות אלו.
שימש כרב בלוקניע.
בשנת תרצ"ה קיבל היתר יציאה מרוסיה וכוונתו היתה להמשיך אל ארצות הברית, כעבור זמן עבר בהוראת הרבי הריי"צ קבע מושבו בפריז שם התמנה כרב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דאג להצלת אלפי ילדים באמצעות הסתרתם במנזרים ובבתי יתומים, כשבמקביל הוא דואג לשמור על יהדותם. בין אלו שנעזרו בפעולותיו הייתה גם קבוצה של תמימים.
כאשר ניצל את כל אפשרויות ההסתרה במקומות מסתור, החליט לפתוח מחנה חשאי בפרבר 'עראני' הסמוך לפריז, שם התנהלה קבוצה נוספת של נערים שהייתה צריכה להתחבא לעיתים קרובות ביערות הסמוכים[3].
באותה תקופה ניהל ישיבה במחנה פליטים בסמוך למרסיי בה למדו תלמידים שחלקם היו פליטים מישיבת "עץ חיים" שהוקמה בכפר הבלגי "היידע". ביניהם היו האחים הרב חיים אריה זילברשטיין והרב שמואל מאיר זילברשטיין, הרב חיים מנחם טייכטל, הרב דוד משה ליברמן, הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב נחום אברהם יעקובוביץ.
עם סיום המלחמה, דאג להוצאת הילדים מבתי המחסה והמנזרים ונלחם לצורך השבתם לחיק העם היהודי. במסגרת פעולות אלו אף דאג להעניק חינם זוג תפילין חדשות לכל נער יהודי שחפץ בכך.
על מנת לדאוג לחינוך יהודי כשר לנערים ששרדו את השואה, הקים רשת מוסדות עניפה, כשבניהולם סייעו התמימים הבוגרים שנמנו על חברי הקבוצה, הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב חיים מנחם טייכטל. כאשר הגיע הרבי לביקור בפריז סר הרבי לביקור במוסדותיו ודיבר בפני הילדות שעה ארוכה כשמעיניו זולגות דמעות.
כאשר הרבנית חנה שניאורסון אמו של הרבי הצליחה לצאת את גבולות ברית המועצות במסגרת 'הבריחה הגדולה' ונתקעה בדרך לפריז עקב מחסור באשרת כניסה, ביקשו ממנו הרבי ואדמו"ר הריי"צ להפעיל את קשריו ולהחלץ לעזרתה, ופעולותיו נשאו פרי. לכשהגיעה לפריז, השתכנה בביתו שם נשארה עד להגעתו של הרבי, ועם הגעתו של הרבי נערכה בביתו מסיבת קבלת פנים חגיגית.
גם לאחר סיום פעולותיו עם ילדי השואה, נותר לכהן כרב בפריז, ובשנת תש"כ היגר לניו יורק שם עמד בראשות ישיבת 'שבט יהודה'.
בח"י תמוז תש"מ נפטר, וזכה שהרבי יצטרף למסע הלוויה. בתחילה, יצא הרבי מחדרו הקדוש וליווה את המיטה עד פינת רחוב קינגסטון, ואז בצעד חריג פנה למזכירו הרב יהודה לייב גרונר וביקש להצטרף למסע הלוויה ולהמשיך ללוות את המיטה עד לבית העלמין מונטיפיורי שם נטמן. בנוסף, הורה הרבי לדאוג שתלמידי המוסדות יצטרפו גם הם למסע הלוויה.
כתביו
- וועגען פריינקרייך, וועגען מאראקא, וועגען תורת הבעל שם טוב
- מכתב תשובה הלכתי פרי עטו שנתפרסם ב'המאור' - תמוז תשכ"ו
משפחתו
- גיסו, הרב שניאור זלמן בוטמן.
- גיסו, הרב יהודה הבר, ראש ישיבת תומכי תמימים נעוול, תומכי תמימים ורשה ותומכי תמימים אטווצק.
- בנו, הרב שלום בער שניאורסון, רב בית כנסת שני-אור בשכונת פלטבוש, נפטר בד' בתשרי תשע"ז בגיל 84
- בתו, מרת הדסה קרליבך אשת הרב אליהו חיים קרליבך (אחיו של שלמה קרליבך).
קישורים חיצוניים
- אור התורה בעיר האורות, בתוך מוסף 'יתד נאמן' ח' טבת תשע"ז, עמוד 20
הערות שוליים
- ↑ נכדת רבי לוי יצחק מרדיצ'וב.
- ↑ אביו הרב מנחם מענדל, היה בנו של רבי לוי יצחק בנו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ איש החינוך עמ' 47 ואילך.
