שיחת משתמש:חסיד

תיבת ארכיון ראשית הדרך מתקדמים... אמצע הדרך ממשיכים...

ברוכים הבאים לדף השיחה שלי. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מסכתא

מתוקה מדבש ונופת צופים

באיזה מסכתא כבודו עוסק?

היות ואיני יודע, אכתוב לך קושיא במסכת יבמות י"ט - ע"ב. דף כ' עמוד א'.

הקדמת הדברים: כידוע, שמצוות התורה באשת אחיו שהיא מצוות יבום אם מת אחיו בלא בנים, כל זה הוא רק באחיו שהיה בעולמו, כלומר שאח זה החי היה בעולמו של אחיו המת, ונולד לפני מיתתו של זה המת. אך אם נולד אחר מיתתו של המת, אז אין מצוות יבום, מפני שבמצוות יבום כתוב "כי ישבו אחים יחדיו", ולומדים גזירה שווה יחדיו יחדיו מבני יעקב, שדווקא שהיה בעולמו.

והנה יש מחלוקת רבי שמעון וחכמים, בדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, אם זה אפילו אם נולד לאחר היבום; כלומר: אם אחד מהאחים האחרים, שכן היה בעולמו של המת, יבם, אז לרבי שמעון חשוב הדבר כאילו אינה אשת המת יותר, מכיון שאחר שהאח האחר יבם אותה, הרי נעשית אשתו של השני ופקעה אישות הראשון, וממילא אין כאן איסור אשת אח שלא היה בעולמו. כי כל איסור אשת אח שלא היה בעולמו, הוא דווקא כאשר אם כשנולד שעדיין היתה אשת אחיו, ואז יש איסור אשת אח שלא היה בעולמו, ממילא גם לאחר שאחד מאחים האחרים יבם ופקע אישות הראשון לא אמרינן שמותר לנולד ליבמה מכיון שאמרינן נאסרה, אך אם כשנולד לא היתה כבר אשת אחיו המת, לא אמרינן נאסרה.

בהקשר לכך אומרת הגמרא:

יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר מאי טעמא דר"ש. מ"ט דר"ש? כדאמר טעמא, הואיל ובא ומצאה בהיתר, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור. אלא מאי טעמא דרבנן, אמר קרא ולקחה לו לאשה ויבמה עדיין יבומים הראשונים עליה. אלא הא דתנן כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר, ואמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שמגרשה בגט ומחזירה, התם נמי לימא ויבמה, עדיין יבומין הראשונים עליה, ותיבעי חליצה? שאני התם, דאמר קרא ולקחה לו לאשה, כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר. אי הכי הכא נמי? הא כתב רחמנא ויבמה. ומה ראית? מסתברא שדי היתירא אהיתירא, ושדי איסורא אאיסורא.

ולר' שמעון דאמר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור, אלא מעתה אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו ואחר כך נולד אח, ומת, תתייבם, הואיל ובא ומצאה בהיתר? איסור אחותו להיכן אזל. הכא נמי איסור אחיו שלא היה בעולם להיכן אזל? האי איסורא דלית ליה היתירא, האי איסורא דאית ליה היתירא.

ולקחה לו לאשה ויבמה. אע"ג שכנסה עדיין קרויה יבמה. אית דגרס אי הכי תיבעי חליצה, אלמה תנן כנסה הרי היא כאשתו כו', כלומר ,אי הכי דאשה שנתייבמה עדיין זיקה ראשונה עליה, תיבעי חליצה, כל אשה שנתייבמה ובא שני זה לגרשה, לא תסגי לה בגט: שמגרשה בגט. ואינה צריכה חליצה, ואם רצה להחזיר מחזירה, ולא אמרינן מצוה רמיא רחמנא עליה ועבדה, ומהשתא תיקו עליה באיסור אשת אח: לימא. עדיין יבומין הראשונים עליה, ותיבעי חליצה: שדי היתרא. למדרש ולקחה, דלא תיבעי חליצה: אהיתרא. היכא דכולה מילתא היתר, כגון במייבם אשת אח: ושדי איסורא. למדרש ויבמה, עדיין יבומין עליה: אאיסורא. היכא דאיכא צד איסור, כמו באשת אחיו שלא היה בעולמו: אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו. קודם לידתו של זה וכשנולד זה מצאה נשואה לאחיו תתייבם לו כשימות זה, דהא מצאה בהיתר ייבום: איסור אחותו לית ליה היתר. אבל איסור אשת אח אית ליה היתר, כשאין לו בנים הילכך כשמת ראשון בלא בנים, פקע איסורו לגבי שני, ונשאה, והשלישי מכח שני בא.

והנה קשה לי:

ההסבר של המילים האחרונות המוזכרות ברש"י "והשלישי מכח שני בא" מבואר באחרונים שהביאור הוא, מכיון שהנה קשה בכל אשת אח בנפילה שניה, כלומר שראובן נשאה ונפלה לפני שמעון ליבום, ושמעון יבמה ונפלה שוב לפני לוי, איך מותר ללוי לייבם, בשלמא אישות שמעון מקיים בה מצווה ואישות זו וודאי התירה הכתוב, אבל מהיכי תית שמותר לו אישות ראובן? ומתרצים האחרונים, שמכיןו שלגבי אישות השני - שמעון - הותרה אישות ראובן, על כן גם לוי מותר לו אישות ראובן, מפני שגדר מצוות יבום הוא "קם תחת אחיו המת", דהיינו שאישות המת מותרת לו והוא יורשה, ואם כן כמו שהותר אשת אח של אח זה עצמו - מכיון שהתורה החשיבה אותו כאח המת, ולא אמרינן שעובר על אשת אח, אם כן התורה החשביתו כאילו יש לו כח המ, אם כן כמו שלגבי המת הותר אישות הראשון, כך גם לגבי הבא מכוחו.

וקשה לי, וכי חכמים אינם סוברים כך? האם מחלוקתם הוא אכן בענין זה של "השני מכח שלישי הוא בא"? לא יתכן. כי אם כן תיקשי בכל אשת חא בנפילה שניה איך מותר לייבם.

ועל כרחך שגם חכמים מודים לכך, שיש לומדות של "שלישי מכח שני הוא בא". אם כן מדוע אסור? ויש לומר שחכמים סבירא להו שמכיון שיש דרשה מיותרת של "ויבמה - עדיין יבומין הראשנים עליה" מוכרח שהתורה בא לחדש ולאסור משהו, והוא - איסור זה של אשת אחיו שלא היה בעולמו לאחר יבום השני.

אם כן קשה מאי סבירא ליה רבי שמעון, ובמה מחלוקתם? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 04:11, 16 במרץ 2010 (UTC)

הכרת הטוב

האם אינך מכיר לי טובה על שמילאתי לך 7,000 מ"ג בדף השיחה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:02, 16 במרץ 2010 (UTC)

ודאי שמכיר. מנסה לחשוב על קושייתך, ולא כ"כ מצליח לתרצה. באמת קשייא אלימתא. בקשר למסכת: לומד כעת בבא קמא (כרוב אנ"ש...) ומסכת ברכות, וכן מסכת תענית, לפעמים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מדבריך אני מבין שאתה מתמצא בנושאים. מתי למדת יבמות לאחרונה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:05, 16 במרץ 2010 (UTC)

לפני כג' שנים, ולא את כולה, אלא רק חלק מהדפים. את הדף הספציפי הזה איני מכיר, אבל הנושא בכללות מוכר לי, כי אם קשה 'לקפוץ' לעניין. עצתי: כתוב זאת בא' מקובצי ה'הערות' הגדולים (אה"ת\ 77). נדיר מאד שהערה נשארת שם ללא תשובה. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

יש להם כתובת אימייל? ומתי מופיעים התגובות, בקובץ שבשנה הבאה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:09, 16 במרץ 2010 (UTC)

מידי שבועיים יוצא קובץ. השאלה תיכנס בקובץ הבא - והתגובות: בקבצים שלאחריהם. יש להם איימל. של 770 תוכל למצוא ע"י שתיכנס לקובץ האחרון (מופיע באינפו בשורת קהבצים והעיתונים) ואת של אה"ת - באתרם. תזדרז, כי היום הוא היום בו נסגרים ב' הקבצים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

יישר כח. אגב, איפא אתה אוחז בבא קמא? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:20, 16 במרץ 2010 (UTC)

הגמרא שלאחרי המשנה בדף ט'. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אשמח מאוד לשמוע את קושיותיך במסכת בבא קמא. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:16, 16 במרץ 2010 (UTC)

כדאי שתעיין בשיחה:יעקב ישראל קנייבסקי. ודע מה שתשיב. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:28, 16 במרץ 2010 (UTC)

המחקר בעיצומו

ראה הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש). --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 20:46, 17 במרץ 2010 (UTC)

אגב קשה מאוד, איך יכול להיות ששני אחים נקראו בשם אהרן? ואיך יכלו שניהם לישא אשת אח שזה ערווה מהתורה? וצע"ג מאוד. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 20:53, 17 במרץ 2010 (UTC)

לא שני אחים!! זה בדיוק הנקודה!! אלו ב' אנשים נפרדים. זסלבסקי הי' בן הרבנית פריידא. ואלכסנדרוב - לא. מוכרחים למצוא את התשובה!, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לכאורה אתה צודק. כך עולה מהערך הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש) ואני באמצע לציין זאת עכשיו בערך. מקווה שלא נגיע להתנגשויות עריכה. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 20:59, 17 במרץ 2010 (UTC)

מסתמא אם היית בודק את הערכים שעבדנו עליהם אתמול (אצלך) כבר היית מסיר את החתימה "מוכרחים למצוא את התשובה". --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 05:27, 18 במרץ 2010 (UTC)

אכן. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מחריד

האם אין בכוונתך לפתוח את הערך?

אני יכול לפתוח את הערך, אבל בתחום זה של הפרדת חומר גדול מתוך חומר קטן אתה מומחה יותר. במקרה ואני יערוך את הערך יהיה לי מאוד קשה להוריד משם פרטים היות ובמקרים כאלו אני סבור שכל פרט נחוץ להבנת האירוע.

לא כדאי שאתה תפתח? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:52, 18 במרץ 2010 (UTC)

כדאי שאתה, לענ"ד, כיוון שלך יש את ה'בריטקייט' העצום לכתיבת עריכם. אני, לצערי, סובל מ'חרדת ערכים', ולפני שאני פותח ערך חדש, אני חושב עשר פעמים, ומוחק עשרים ניסוחים, מלבד זאת, אני קצצן גדול בפרטים.

לענ"ד טוב שאתה תכתוב, תסגננן וכו' ואם יהי' צורך (לא בטוח שיהי') - אוסיף.

זו (רק) דעתי. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אין בעיה. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:58, 18 במרץ 2010 (UTC)

הנך מצויד בתפילת הדרך מאתי. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אתה מוזמן לעבד את הערך עד הקטע שניתנה רשות לרופא לרפאות" כדי שלא נגיע להתנגשויות. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:09, 18 במרץ 2010 (UTC)

אני מתחיל לעבוד מעט. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אומר את האמת שהבהלת אותי בכל שהודעת לי על העדרותך בשבועיין הקרובים. לכל הפחות מחקת זאת. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:21, 18 במרץ 2010 (UTC)

אך זה מה שיקרה, כנראה. מה לעשות? יש דברים יותר חושבים מחב"דפדיה. חבל מאד שלא אזכה לחזות בסיום המיזם (ובהתוועדות הגדולה שתהי', אני סומך עליך בנדו"ד)...בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

הבעיה היא שהגענו עכשיו להתנגשויות עריכות. הוספתי את כל הערך עד תומו עם עיבוד קל אך לא הצלחתי להכניס עקב ההתגשות. אמור לי מתי אני יכול להכניס את שאר הערך כדי שלא נגיע להתנגשות. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:30, 18 במרץ 2010 (UTC)

עכשיו! וקח בחשבון שאעבור על זה אחרי זה, ויקח לי לערך י' רגע. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לצערי התוכנה לא שמרה את השינויים שבצעתי בערך במשך כמה דקות, ולכן מפאת וסר חשק לעבוד פעמיים, הכנסתי את שארית הערך כמו שהוא בחב"ד אינפו. הכל לטובה. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:41, 18 במרץ 2010 (UTC)

ראשית כל - עצה טובה: אם אתה מבצע שינויי ענק - במיוחד שיש סיכוי להתנגשויות - בצע 'העתק' על הערך. ולעניינו: אנסה לשפר קצת (בעוד כשעה אני יוצא) ויחכה הערך לחיימ'קה שישפץ. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אכן כך אני עושה תמיד, אלא שהפעם כיון שביקשתי מקודם בהדיא לא לבצע שינויים מהקטע האמור - לא חששתי שיבצעו שינויים. אבל איני מקפיד כלל וכלל. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:48, 18 במרץ 2010 (UTC)

כל טוב!

טוב חברייא, זה קורה, בקרוב ממ"ש אני יוצא ל'חופשה' - חודש ניסן - עד שביעי של פסח לא אהי' פה (למעט אולי יום א').

זו כבר הפעם השנייה שזה קורה. בראשונה - חג הפסח תשס"ט 'הפסדתי' את התאריך המיועד לסיום פורטל הקהל בידי משתמש:איציק 770 היקר (ואני עדיין הולך בתחושה שאילו הייתי פה הוא לא הי' 'נתקע' שנה שלימה וכנראה יותר...), וכאן - חג הפסח ה'פרצת אני 'מפסיד' את סיום המיזם (ואני סומך עליכם שבאמת תסיימו אותו).

כל-טוב ידידים, יהי השם עימכם! בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

הצלחה! אכשערן פרייליכן פסח! יהיה קשה מאוד בלעדיך. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:54, 18 במרץ 2010 (UTC)

נוסע למקום שאין מחשב, או אין חיבור לחשמל? פיני · (טובת הזולת) 14:59, 18 במרץ 2010 (UTC)

שאין חיבור לרשת. בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מראה מקום לעיון

דומני שתשמח לראות את דבריו הנעימים של ידידך ר' חיים שיחי' כאן.

במיוחד את לשונו הזהב "הוויכוח ההזוי והקוטבי בהרבה - היות הרבי "חי וקים"", ותן לחכם ויחכם.

ידידי, האם לא ידוע לך שחב"דפדיה נהיו כופרים, עיין חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה#תוארי הרבי, שלא לדבר על הערך על המקום שלא קיים, שמלא בדברי נאצה ורמזים על היפך החיים רח"ל, אצל הרבי שליט"א מה"מ שיל"ו, בסך הכל יצא המרמע מהשק וכולם יכולים לראות מה שווים כל הקונצנזוס.