מרדכי יואל דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 15: שורה 15:
לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].
לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].


אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] והחה מקורב לרב דוכמן:
"בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]].
ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר'
אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית}}.
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].
זכה לאריכות ימים ונפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]].



גרסה מ־07:19, 29 במרץ 2023

ר' מרדכי יואל הלוי דוכמן, היה חסיד גדול ומושפע של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל. היה עובד גדול, ואצר אלפי סיפורים.

תולדות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד לערך בב' סיון תקצ"ו.

בצעירותו הגיע להומיל ושם נתקרב לר' אייזיק, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות חסידות, ושמע ממנו הרבה סיפורים ואמרות.

ר' מרדכי יואל היה חסיד של חמשה אדמו"רים - בצעירותו קרבו ר' אייזיק לאדמו"ר הזקן[דרושה הבהרה] ובזקנותו חסה בצל אדמו"ר הרש"ב.

בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק היה נחשב לא' מגדולי החסידים, ובעת אמירת דא"ח ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהי' נחשב לכבוד גדול[1]

הי' מקורב מאד לבני אדמו"ר הצמח צדק ובכל פעם שהי' מזכירם ירדו מעיניו דמעות[2].

לאחר הסתלקות הצמח צדק נמנה על חסידות חב"ד - קאפוסט.

אודות הרב דוכמן סיפר הרב ישראל חסדן אשר בצעירותו גר בהומיל והחה מקורב לרב דוכמן: "בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל.

ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר' אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"[3]. זכה לאריכות ימים ונפטר בה' בחשוון שנת תרע"ט.

מאמרותיו

רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב שניאור זלמן דוכמן בספר לשמע אוזן.

סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב חיים אברהם דוכמן נכתבו על ידי הרב חיים אליהו מישולובין ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.

מרגלא בפומיה של הרב הלל מפאריטש: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.[4]

משפחתו

לקריאה נוספת

תלמידיו ומושפעיו

הערות שוליים

  1. ראה 'השחר', וויען תרל"א, שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.
  2. לשמע אוזן מהדו"ב עמ' נ"ג.
  3. חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית
  4. מובא בגליון בית משיח 535: הרב חיים אברהם דוכמן, ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.