אוהל אדמו"ר הריי"צ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ==אזכיר על הציון==
-לרבבות הפונים אל הרבי, היה עונה הרבי בנוסח קבוע "אזכיר על הציון".
+המענה הרגיל ביותר של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. ב[[מענות קודש]] היה הנוסח בדרך כלל: "אזכיר על הציון", וב[[אגרות קודש]]  היה תוכן זה בלשונות שונים דומים בתוכנם.
+לפעמים, במיוחד בשנים הראשונות לנשיאות, היה הרבי מבשר לכותב שהוא אכן הזכיר אותו על הציון (ולעיתים אף פירט את התאריך המדוייק בו הזכיר). אולם במהלך השנים, ובפרט בשנים המאוחרות, היה מודיע על כך באופן כללי מפעם לפעם ב[[שיחה|שיחות הקודש]].
 ===משמעות התשובה===
 מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מ[[קראון הייטס]] שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק [[שלום בער גנזבורג]] ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.}}.
@@ שורה 69: / שורה 72: @@
 עם זאת במענה מקיץ [[תש"נ]] בקשר לשליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שהיו שרצו [[השגת גבול|להשיג את גבולו]] כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: {{ציטוטון|זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ '''ותו לא!!'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129}}.
-במענה מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]] על הדו"ח מ[[כינוס השלוחים]] בדרום [[אמריקה]] ביאר הרבי את משמעות ההזכרה על הציון במשל ממחשב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן '''ואזכיר על הציון'''. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר '''בשלימותה ובכל הפרטים''' כפסק דין תורת '''אמת'''. להקל '''ההבנה''' גם לאלו '''וכו'''' הראו דוקא בזמנינו דוגמא בולטת ושעל פיה עושים '''בפועל''' ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו '''בדומם''' – ביכולת בני אדם '''לפעול''' כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע '''כמימרא''' יודעים כל המסקנות ופסק דין '''לפועל ממש'''. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה '''כפשוט''' ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, '''להבדיל באין ערוך'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה}}.
+===הזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב===
+בשנים המאוחרות, בשתי הזדמנויות בהם הגיעו יחדיו ריבוי עצום של מכתבים{{הערה|בשיחת ו' טבת תשמ"ז - שאז הרבי הודיע שזו עת רצון לבקשת ברכות והגיעו מכל העולם המוני פתקאות, וכן בשיחת כ"ב אלול תשמ"ח - בימי הסליחות בהם מגיעים המוני ה[[פ"נים]]}}, הודיע הרבי ב[[שיחה]] שלא יהיה לו פנאי לקרוא את כל המכתבים אלא רק יניחם וימסרם על הציון.
+במענה מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]] על הדו"ח מ[[כינוס השלוחים]] בדרום [[אמריקה]] כתב הרבי שגם באופן כזה זוהי הזכרה על הציון וביאר זאת במשל ממחשב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן '''ואזכיר על הציון'''. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר '''בשלימותה ובכל הפרטים''' כפסק דין תורת '''אמת'''. להקל '''ההבנה''' גם לאלו '''וכו'''' הראו דוקא בזמנינו דוגמא בולטת ושעל פיה עושים '''בפועל''' ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו '''בדומם''' – ביכולת בני אדם '''לפעול''' כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע '''כמימרא''' יודעים כל המסקנות ופסק דין '''לפועל ממש'''. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה '''כפשוט''' ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, '''להבדיל באין ערוך'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה}}.
-===הזכרת על הציון גם בלי לצאת מ-770===
+===הזכרה בציון גם בלי לצאת מ-770===
 הרב [[שלום מענדל סימפסון]] מזכיר הרבי סיפר שפעם צלצל אחד מ[[אנ"ש]] למזכירות וביקש שאכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון". זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו, מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון, וכפי שהסיק המזכיר בספרו זאת: "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/504905/ בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר]] {{אינפו}}}}. קיימים סיפורים דומים נוספים המבטאים תוכן זה.