איסר ינובסקי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''איסר ינובסקי''' (?-[[תרפ"ב]]) היה רב העיירה | הרב '''איסר ינובסקי''' (?-[[תרפ"ב]]) היה רב העיירה [[קריבוי רוג]] שבפלך חרסון, בעל מנגן חסידי, ודודו זקנו של הרבי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשנת תרמ"ט קיבל הצעת רבנות בעיירת המרפא יאלטא שבצרפת, ואדמו"ר הרש"ב שביקר במקום ב[[מסע יאלטא]] המפורסם, השיב שכיון שיש טעמים לחיוב ולשלילה, אינו רוצה לומר דעתו בזה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ג' אגרת תקסה.}}, ובשל כך ירדה ההצעה מהפרק ובני הזוג נותרו בניקולייב. | בשנת תרמ"ט קיבל הצעת רבנות בעיירת המרפא יאלטא שבצרפת, ואדמו"ר הרש"ב שביקר במקום ב[[מסע יאלטא]] המפורסם, השיב שכיון שיש טעמים לחיוב ולשלילה, אינו רוצה לומר דעתו בזה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ג' אגרת תקסה.}}, ובשל כך ירדה ההצעה מהפרק ובני הזוג נותרו בניקולייב. | ||
בשנת [[תרנ"ב]] אדמו"ר הרש"ב הציע מיוזמתו שיסע לקבל משרת רבנות בהאדיטש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת נו.}}, אך מפני סיבות שונות גם הצעה זו לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר בשנת תרנ"ד התמנה לרבה של האדיטש הרב [[יוסף אליעזר פרידמן]], ואילו ר' איסר עצמו התקבל לשמש ברבנות העיירה | בשנת [[תרנ"ב]] אדמו"ר הרש"ב הציע מיוזמתו שיסע לקבל משרת רבנות בהאדיטש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת נו.}}, אך מפני סיבות שונות גם הצעה זו לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר בשנת תרנ"ד התמנה לרבה של האדיטש הרב [[יוסף אליעזר פרידמן]], ואילו ר' איסר עצמו התקבל לשמש ברבנות העיירה [[קריבוי רוג]] שבפלך חרסון, סמוך לניקולייב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/151.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' אגרת א'קנא] ובהערות שם. ראשי פרקים מתולדות המחבר, בראש הספר 'קב נקי' (נכתב על ידי הרבי).}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו 'קול מצלצל' ושר בקול רם, ופעם כשניגן ניגון בפני אדמו"ר הרש"ב, לאחר שסיימו לנגן אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "צריך להיות 'קול דממה דקה', וכשזה ב'דממה', הרי זה במילא 'דקה'{{הערה|ספר השיחות בלשון הקודש תש"ד-תש"ה עמוד יז.}}. | אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו 'קול מצלצל' ושר בקול רם, ופעם כשניגן ניגון בפני אדמו"ר הרש"ב, לאחר שסיימו לנגן אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "צריך להיות 'קול דממה דקה', וכשזה ב'דממה', הרי זה במילא 'דקה'{{הערה|ספר השיחות בלשון הקודש תש"ד-תש"ה עמוד יז.}}. | ||