הזמנה לחתונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הזמנת חתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת מההזמנות לחתונת הרבי]]
[[קובץ:הזמנת חתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת מההזמנות לחתונת הרבי]]
[[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אם הכלה, [[הרבנית נחמה דינה]]]]
ה'''הזמנה ל[[חתונה]]''' הנהוגה כיום בין חסידי חב"ד, הינה נוסח אחיד המבוסס על אחת ההזמנות שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] בשנת [[תרפ"ט]].
ה'''הזמנה ל[[חתונה]]''' הנהוגה כיום בין חסידי חב"ד, הינה נוסח אחיד המבוסס על אחת ההזמנות שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] בשנת [[תרפ"ט]].



גרסה אחרונה מ־08:26, 9 במרץ 2023

אחת מההזמנות לחתונת הרבי
ההזמנה לחתונה מאת אם הכלה, הרבנית נחמה דינה

ההזמנה לחתונה הנהוגה כיום בין חסידי חב"ד, הינה נוסח אחיד המבוסס על אחת ההזמנות שכתב אדמו"ר הריי"צ לחתונת אדמו"ר שליט"א בשנת תרפ"ט.

ההזמנה המקובלת כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסח המקורי מנוסחת ההזמנה כהזמנה אישית מאדמו"ר הריי"צ, ובנוסח המקובל כיום מבצעים בדרך כלל מספר שינויים כשהבולט שבהם הוא הפיכת הניסוח ללשון רבים, והזמנה משותפת למשפחות החתן והכלה.

בנוסף לנוסח הקבוע, מודפסים בדרך כלל לצד ההזמנה גם פרטים נוספים הנוגעים לחתונה, כגון זמן ומיקום העלייה לתורה, זמן עריכת הקבלת פנים וסעודת החתונה, שמות זקני החתן והכלה, ופרטים בנוגע לתחבורה אפשרית להגעה לחתונה וכדומה.

טקסט נוסח ההזמנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעזהי"ת

אנו מודים לד' על כל הטוב אשר גמלנו, ובחסדו הגדול זיכנו בנישואי צאצאינו החתן … יחי' עם בת־גילו הכלה המהוללה מרת … תחי'.
החופה תהיה בעזרת־ה'־יתברך למזל־טוב ביום … לחודש … הבא עלינו ועל כל ישראל יחיו לטובה ולברכה, ב(מיקום) בשעה החמישית*, בשעה טובה ומוצלחת.
בשמחה וטוב לבב נקרא לידידינו ומכירינו, אשר יואילו נא לשמוח אתנו יחדיו, ביום שמחת לבבנו, ולברך את הזוג יחיו, ואותנו כולנו, בברכת מזל־טוב, וחיים מאושרים בגשמיות ורוחניות.
הא-ל הטוב, הוא יתברך, יברך את כבודו ואנשי ביתו יחיו, בתוך כלל אחינו בני־ישראל יחיו, בברכות מאליפות מנפש ועד בשר.
מוקיריהם ומכבדיהם
הורי החתן הורי הכלה
* החופה תהי' בשעה … קבלת פנים תהי' בשעה … באולם …

דיוקים בנוסח ההזמנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד לרגל חצי יובל שנים לחתונה התוועד הרבי התוועדות מיוחדת לרגל המאורע. ושם הסביר הרבי הרבה ממנהגי חתונה.

הרבי הסביר שהפסקאות בהזמנה לחתונה מתחילות במכוון באותיות אלו, אך הרבי הקודם לא רצה שישימו לב לכך. וכאשר שמו לב לא הייתה דעתו הק' נוחה מזה.

בחתונתה של הרבנית שיינא הורנשטיין רצו להדגיש את האותיות האלו והרבי סימן למחוק זאת.

בנוסף, מדייקים לכתוב בנוסח ההזמנה שהחתונה תתקיים "בשעה החמישית" כיון שהחתונה קשורה עם התגלות והתאחדות חלקי היחידה שבנשמה של האיש והאשה, שהיא הבחינה החמישית של חלקי הנפש, ומציינים בכוכבית את השעה המדוייקת של החופה[1].

כמו כן חסידים מקפידים להקדים את שם החתן לשם הכלה, ובשונה ממה שחדר לחוגים שונים בעקבות השפעה מתרבויות זרות.

ההזמנות אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחתונתו של הרבי, כתב אדמו"ר הריי"צ 13 סוגים שונים של הזמנות, הן בצורתם הן בסגנונם והן בתוכנם, שהתחלקו לסוגי המוזמנים השונים, כאשר לחלק מההזמנות צורפו כרטיסי כניסה לחתונה שהייתה סגורה לקהל הרחב.

הזמנות לאירועים אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף להזמנות לחתונה נהוג להזמין גם לבר מצווה, ואף באירועים אלו יש המשתדלים להיצמד כפי האפשר לנוסח ההזמנה לחתונת הרבי.

בשונה מכך, לאירוע הברית לא נוהגים להזמין, היות ועל פי הלכה כאשר מזמינים אדם כל שהוא לברית הוא מחוייב לעשות השתדלות להשתתף, ועל כן נמנעים מלהזמין אלא רק 'להודיע'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מההזמנה ועד התנאים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לפועל משתדלים גם שלפחות חלק מהתליך החתונה יתחיל בשעה זו, כגון כתיבת שטר תנאים, מעמד הקבלת פנים, וכדומה.