קהילת חב"ד בחברון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ב[[ה'תרמ"ג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]], אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]]. במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה, אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]]. אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון. | ב[[ה'תרמ"ג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]], אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]]. במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה, אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]]. אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון. | ||
בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות | בשנת [[תקצ"ט]] מנתה הקהילה 45 בתי אב. בשנת [[תרנ"ח]] מנתה הקהילה כחמש מאות נפשות. | ||
בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני רבני עיר, שני בתי כנסת לכל אחת מהקהילות, שני מקוואות, שני כוללי צדקה ושתי חברות קדישא. לפי עדותו של שלמה קלונסקי להמודיע, רוב תושבי חברון התנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין{{הערה|שלימים התגורר בחדרה}} ומשה שלמן{{הערה|שלימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב}} לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד.. | בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני רבני עיר, שני בתי כנסת לכל אחת מהקהילות, שני מקוואות, שני כוללי צדקה ושתי חברות קדישא. לפי עדותו של שלמה קלונסקי להמודיע, רוב תושבי חברון התנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין{{הערה|שלימים התגורר בחדרה}} ומשה שלמן{{הערה|שלימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב}} לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד.. | ||
ב[[ה'תרפ"ט]] ביקר אדמו"ר הריי"צ בחברון ונועד עם הקהילה. את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[אליעזר דן סלונים]]. לאחר כמה ימים החלו מאורעות תרפ"ט ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. | ב[[ה'תרפ"ט]] ביקר אדמו"ר הריי"צ בחברון ונועד עם הקהילה. את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[אליעזר דן סלונים]]. לאחר כמה ימים החלו מאורעות תרפ"ט ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. אדמו"ר הריי"צ שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, וכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי. ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון. | ||
=== לאחר מלחמת ששת הימים === | === לאחר מלחמת ששת הימים === | ||
{{ערך מורחב|מלחמת ששת הימים}} | {{ערך מורחב|מלחמת ששת הימים}} | ||
באמצע שנות | באמצע שנות הלמ"דים החל פרופסור בן ציון טבגר לזהות את הנכסים היהודיים בחברון בהם בתי קהילת חב"ד ופעל לחדש ולשפץ אותם. בין היתר הוא ניסה לאתר מצבות בבית העלמין הישן, אך ערביי העיר הקימו משתלה בחלקת חב"ד בבית הקברות והמצבות לא נותרו קיימות. הקבר היחיד ששוחזר, הוא קברה של הרבנית מנוחה רחל סלונים. | ||
בין המתיישבים הראשונים ששבו לחברון היה הצייר החב"די [[ברוך נחשון]] שעמד בקשר רציף עם הרבי ונחשב לאחד ממחדשי היישוב היהודי בחברון. | בין המתיישבים הראשונים ששבו לחברון היה הצייר החב"די [[ברוך נחשון]] שעמד בקשר רציף עם הרבי ונחשב לאחד ממחדשי היישוב היהודי בחברון. | ||