חומש תורה שלמה – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
| מאת =  
| מאת =  
}}
}}
היוזם של הסדרה הרב מנחם מענדל כשר, רצה לחבר את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה, עם פסוקי התורה שבכתב, וליצור מעין 'פירוש' של חז"ל על הפסוקים
היוזם של הסדרה הרב מנחם מענדל כשר, רצה לחבר את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה, עם פסוקי התורה שבכתב, וליצור מעין 'פירוש' של חז"ל על הפסוקים וזאת על יסוד דברי חז"ל עצמם במסכת מנחות{{הערה|סה, ב.}}, ועל כן קרא למיזם בשם 'תורה שלמה'.
וזאת על יסוד דברי חז"ל עצמם במסכת מנחות{{הערה|סה, ב.}}, ועל כן קרא למיזם בשם 'תורה שלמה'.


מלבד ליקוט של מדרשי חז"ל מהספרים הנפוצים כגון מדרש רבה, תנחומא, ספרא, ספרי, וילקוט שמעוני, ליקט המחבר את הדברים שהובאו ב[[ראשונים]] בשם חז"ל, ליקוטים שונים וכתבי יד נדירים אותם מצא בארכיונים וספריות ברחבי העולם.
מלבד ליקוט של מדרשי חז"ל מהספרים הנפוצים כגון מדרש רבה, תנחומא, ספרא, ספרי, וילקוט שמעוני, ליקט המחבר את הדברים שהובאו ב[[ראשונים]] בשם חז"ל, ליקוטים שונים וכתבי יד נדירים אותם מצא בארכיונים וספריות ברחבי העולם.
שורה 35: שורה 34:
בשנת [[תש"ד]] הדפיס את הכרך השמיני בבית הדפוס של [[האחים שולזינגר]] ב[[ניו יורק]], ומחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה ל[[ירושלים]], בעקבות עלייתו לארץ ישראל.
בשנת [[תש"ד]] הדפיס את הכרך השמיני בבית הדפוס של [[האחים שולזינגר]] ב[[ניו יורק]], ומחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה ל[[ירושלים]], בעקבות עלייתו לארץ ישראל.


החל מהכרך השמיני התווספו לספרים מדור מילואים שכללו מאמרי תוכן רחבי היקף בנושאים שונים, ובחלוף השנים הלך המדור והתרחב והפך לחלק עיקרי מהספר. בין הנושאים בהם עסק, הוא בירור במחלוקת [[הגר"א מווילנא|הגר"א]] ו[[אדמו"ר הזקן]] בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו"{{הערה|{{HebrewBooks|מנחם מנדל כשר|"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו"|51451|בתוך: '''תורה שלמה''', חלק ח' עמ' רמ"ח|עמוד=263}}.}}, נושאים נפיצים דוגמת השוואה בין מדרשי חז"ל לתורת ההתפתחות של דארווין, סתירת פירושי ה[[קראים]] לתורה, ודיונים הנוגעים לספרים חיצוניים.
החל מהכרך השמיני התווספו לספרים מדור מילואים שכללו מאמרי תוכן רחבי היקף בנושאים שונים, ובחלוף השנים הלך המדור והתרחב והפך לחלק עיקרי מהספר. בין הנושאים בהם עסק, הוא בירור במחלוקת [[הגר"א מווילנא|הגר"א]] וכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו"{{הערה|{{HebrewBooks|מנחם מנדל כשר|"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו"|51451|בתוך: '''תורה שלמה''', חלק ח' עמ' רמ"ח|עמוד=263}}.}}, נושאים נפיצים דוגמת השוואה בין מדרשי חז"ל לתורת ההתפתחות של דארווין, סתירת פירושי ה[[קראים]] לתורה, ודיונים הנוגעים לספרים חיצוניים.


יצירתו המונומנטלית של הרב כשר זכתה להערכה רבה, ומאמרי ביקורת רבים שיבחו את הסדרה ואת העריכה, ביניהם הרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|שלמה יוסף זוין|סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285|105430|תל אביב תשי"ט||עמוד=278}}.}}, ועוד, ועל סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית (בשנת [[תשכ"ג]]), וזכה פעמיים בפרס הרב קוק (בשנת [[תש"ד]] ובשנת [[תשכ"א]]).
יצירתו המונומנטלית של הרב כשר זכתה להערכה רבה, ומאמרי ביקורת רבים שיבחו את הסדרה ואת העריכה, ביניהם הרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|שלמה יוסף זוין|סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285|105430|תל אביב תשי"ט||עמוד=278}}.}}, ועוד, ועל סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית (בשנת [[תשכ"ג]]), וזכה פעמיים בפרס הרב קוק (בשנת [[תש"ד]] ובשנת [[תשכ"א]]).