תהלים ע"א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| כותרת = תהילים | | כותרת = תהילים ע"א{{ש}}{{כתב קטן|בְּךָ ה' חָסִיתִי}} | ||
| רוחב = 30% | | רוחב = 30% | ||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> |
גרסה אחרונה מ־09:49, 27 בפברואר 2023
תהילים ע"א
בְּךָ ה' חָסִיתִי |
---|
א: בְּךָ ה' חָסִיתִי; אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם. |
תהילים ע"א הוא המזמור ה-71 בספר תהילים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"א ביום ההולדת ה-70, ועד ליום ההולדת ה-71.
תוכן המזמור ומחברו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה נוראה על שונאיו היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה".
לפי חלק מהמפרשים, דוד חיבר מזמור זה ואת המזמור שלפניו בשעה שברח מפני בנו אבשלום[1], לכן לא מופיעה בפתיחת המזמור כותרת כגון 'למנצח מזמור לדוד' וכיוצא בזה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכף מעול וחומץ - גם הרע שבעולם, מקורו מהקדושה, ורק כשהוא יורד למעלה בהשתלשלות נעשה 'עץ הדעת טוב ורע', ובדוגמת החומץ שבמקורו הוא יין המועיל, רק שנעשה ממנו חומץ, ולכן נמשל גם היצר הרע לחומץ[2].
- מכף מעוול וחומץ - 'חומץ' פירושו גזלן, והקליפות נקראות בשם גזלן כי עיקר קבלת החיות מאלוקות הוא על ידי עבודה, אך חיות הקליפות היא באופן של 'גזילה' מצד הקדושה, ולכן הם נקראים בשם 'מוות' כי מצד עצמם אין להם חיות[3].
- אל תשליכני לעת זקנה - דיוק הלשון 'אל תשליכני' ולא 'אל תביאני' הוא מכיון שהאדם מצד גדרי העולם נמצא תחת השפעת הזמן הנתון לשינויים של עבר הווה ועתיד, והבקשה אינה רק שלא נבוא לזמן של זקנה, אלא שגם כאשר אדם צעיר, "אל תשליכני לעת", שהאדם לא יהיה נתון תחת ממשלת הזמן, אלא יהיה באופן של אלוקות שלמעלה מהזמן[4].
- אל תשליכני לעת זקנה - מי שבבחינת 'נער' וקטנות, הוא בביטול וממילא הקב"ה מאיר בו בגלוי יותר, ואילו מי שבבחינת זקנה ושיבה, המציאות שלו גדולה יותר ולכן עלול להגיע למצב שהאלוקות מוסתרת ומרוחקת ממנו, וזוהי הבקשה 'אל תשליכני לעת זקנה', שמדבר אל ה' בלשון נוכח, שגם בעת 'זקנה' יהיה האדם פנים בפנים עם הקב"ה בעצמו[5].
- לשוני כל היום תהגה צדקתך - התחלת המזמור היא 'בך השם חסיתי', באופן תמידי גם כאשר בגלוי נראה שהמצב לא כראוי, ועל ידי זה המנגדים מתבטלים עד שנהפכים לטוב, כך ש"כל היום תהגה צדקתך", אפילו אותם חלקים שבהתחלה הפריעו וכעת הם מתביישים ביחס הקודם שלהם[6].
- אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך וצדקתך . . אשר עשית גדולות - דוד מפרט 'לדורות' את שלושת הקווים הכלליים בעבודת השם: גבורתך הוא קו השמאל שענינו העלאה מלמטה למעלה, בחינת התפילה, צדקתך הוא קו האמצע שענינו עשיית צדקה וחסד ובמובן רחב יותר - כללות המצוות שענינם לחבר מעלה ומטה, גדולתך הוא קו הימין, השפעה מלמעלה למטה, שענינו הוא בחינת התורה שמאירה את האדם אפילו אם הוא שרוי במצב של היפך הטהרה[7].
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – כמופת הייתי לרבים, בך ה' חסיתי, אבוא בגבורות, תרננה שפתי |
לקראת יום הולדתו ה-70 של הרבי בי"א ניסן תשל"ב, התפשט באופן רחב יותר המנהג להתאים ניגון לפרק החדש של הרבי (לאחר שבשנתיים שקודם לכן נפוץ הניגון החדש רק במשך השנה ולא כהכנה אליו), ובאותה שנה הותאמו ארבעה ניגונים שונים על הפרק החדש של הרבי.
ר' שניאור זלמן וילשנסקי התאים את ניגון רמ"ח בספר הניגונים ('כאוהל הנמתח') למילים בפסוק ז' "כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז".
חסיד אחר התאים את ניגון שי"ב למילים 'תרננה שפתי כי אזמרה לך'.
החזן ר' משה טלישבסקי התאים את ניגון שי"ג למילים: "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם".
חסיד נוסף התאים את ניגון שי"ד למילים "אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת ה' אֶלוֹקִים אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|