תספורת – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 40: שורה 40:
לאחר מכן, צריך הוא להמשיך לגדל שיער עד שיהיה מנוול ו"יגערו בו חבריו".
לאחר מכן, צריך הוא להמשיך לגדל שיער עד שיהיה מנוול ו"יגערו בו חבריו".


==אצל נזיר==
==נזיר ומצורע==
{{ערך מורחב|ערך=[[נזיר]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[נזיר]], [[מצות תגלחת מצורע]]}}
אדם שקיבל על עצמו נזירות, אסור בשתיית יין וכן אסור לו להסתפר במשך כל זמן הנזירות.
אדם שקיבל על עצמו נזירות, אסור בשתיית יין וכן אסור לו להסתפר במשך כל זמן הנזירות.


שורה 47: שורה 47:


עם סיום זמן הנזירות צריך הנזיר להביא עמו קרבן מיוחד לבית המקדש.
עם סיום זמן הנזירות צריך הנזיר להביא עמו קרבן מיוחד לבית המקדש.
גם המצורע, צריך לגלח שערות ראשו כשבא להיטהר.


==אצל אשה נשואה==
==אצל אשה נשואה==
בקהילות חרדיות רבות נהוג להורות לאשה נשואה להסיר לחלוטין את שער ראשה לאחר החתונה{{הערה|על פי משמעות דברי הזוהר ותקנת החתם סופר. כשהטעם הוא כפול: משום צניעות, שלא תצא אפילו שערה אחת מחוץ לכיסוי הראש, וכדי להימנע מחששות הלכתיים בזמן הטבילה.}}.
בקהילות חרדיות רבות נהוג להורות לאשה נשואה להסיר לחלוטין את שער ראשה לאחר החתונה{{הערה|על פי משמעות דברי הזוהר (ספר הזוהר פרשת אחרי מות דף עט ע"א ד"ה תאנא מאי), ותקנת החתם סופר (אף שנהגו בזה עוד לפניו). כשהטעם הוא כפול: משום צניעות, שלא תצא אפילו שערה אחת מחוץ לכיסוי הראש, וכדי להימנע מחששות הלכתיים של חציצה בטבילה. היו שהביאו למנהג טעמים נוספים כגון למנוע מהאשה להוריד את כיסוי הראש בביתה או בין הגויים, או להמאיס את נשות ישראל על הגויים שלא ירצו לטמא אותן}}.


הרבי מביא מאחד מגדולי הפוסקים בדורות הקודמים שאין לאשה לגלח שערות הראש לגמרי, משום שהדבר הוא ניוול עבורה, ואסור לאשה לעשות כך שלא תתגנה על בעלה{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קמ"א. ושם: "להעיר מנזיר כח, א ושם ורק בגילוח. ובשולחן ערוך יורה דעה סי' קפ"ב סעיף ה' (משום לא תעדה עדי האיש). אבל בזוהר ח"ג רסח, ב. מקדש מלך לזח"ג עט,א - הובאו באחרונים להלכה - דגם במספרים רק מקצת גוזזת...".}}.
הרבי מביא מאחד מגדולי הפוסקים בדורות הקודמים שאין לאשה לגלח שערות הראש לגמרי, משום שהדבר הוא ניוול עבורה, ואסור לאשה לעשות כך שלא תתגנה על בעלה{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קמ"א. ושם: "להעיר מנזיר כח, א ושם ורק בגילוח. ובשולחן ערוך יורה דעה סי' קפ"ב סעיף ה' (משום לא תעדה עדי האיש). אבל בזוהר ח"ג רסח, ב. מקדש מלך לזח"ג עט,א - הובאו באחרונים להלכה - דגם במספרים רק מקצת גוזזת...".}}.


וראה בקובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]] שהרבי ענה שלא יגלחו אלא ישאירו חצי טפח, וכשנשאל האם זוהי מידה מדוייקת, השייב הרבי שאין צורך לדייק 'על המילימטר'{{הערה|לשון הרבי במקור "גילוח נישט, נאר זאל זיין א האלבן טפח" [=גילוח לא, אלא שיהיה חצי טפח]. ועל השאלה האם צריך להיות בדיוק: "עס מוז נישט זיין אויפן מילימטר" [=לא חייב להיותעל המילימטר].}}.
וראה בקובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13451&st=&pgnum=153 ניסן תשל"ח עמוד תקעז]) שהרבי ענה שלא יגלחו אלא ישאירו חצי טפח, וכשנשאל האם זוהי מידה מדוייקת, השייב הרבי שאין צורך לדייק 'על המילימטר'{{הערה|לשון הרבי במקור "גילוח נישט, נאר זאל זיין א האלבן טפח" [=גילוח לא, אלא שיהיה חצי טפח]. ועל השאלה האם צריך להיות בדיוק: "עס מוז נישט זיין אויפן מילימטר" [=לא חייב להיות על המילימטר].}}.


==אצל מלך==
==אצל מלך==