לה' הארץ ומלואה – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשיחת שבת פרשת בשלח ט"ו שבט תשמ"ז הזכיר הרבי את מנהג ישראל זה, ועודד לכתוב זאת על כל ספרי הקודש של הילדים ב[[חדר צבאות השם]] שלהם, ובמידת האפשר גם על [[קופת צדקה|קופת הצדקה]], וביאר שאין במנהג זה חשש מביטול הזהירות שלא לכתוב פסוק שלם, הן מכיון שאין זה פסוק שלם, והן מכיון שכותבים את שם ה' בקיצור וברמז ולא בשלימות כפי שהוא בפסוק, וכפי שניתן להיווכח בכך שזהו מנהג ישראל פשוט. | בשיחת שבת פרשת בשלח ט"ו שבט תשמ"ז הזכיר הרבי את מנהג ישראל זה, ועודד לכתוב זאת על כל ספרי הקודש של הילדים ב[[חדר צבאות השם]] שלהם, ובמידת האפשר גם על [[קופת צדקה|קופת הצדקה]], וביאר שאין במנהג זה חשש מביטול הזהירות שלא לכתוב פסוק שלם, הן מכיון שאין זה פסוק שלם, והן מכיון שכותבים את שם ה' בקיצור וברמז ולא בשלימות כפי שהוא בפסוק, וכפי שניתן להיווכח בכך שזהו מנהג ישראל פשוט. | ||
תוכן זה כתב הרבי גם ב[[מכתב כללי]] מיוחד לכל ילדי ישראל: | |||
{{ציטוט|תוכן=בנוסף למכתב הכללי והכולל – באה כאן בפרט ההצעה והבקשה הכפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' – "בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד משבת ויום טוב), וכיוצא בזה. | |||
ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומש (או ספר אחר של תורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. | |||
[ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "[[להשם הארץ ומלואה]]" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]. | |||
}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||