דוד אבא חן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 12: | שורה 12: | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] היטלטל יחד עם בני משפחתו ל[[עיירה]] קוקנד שבאוזבקיסטן, ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הידועה]]' של החסידים בעשאלון שיצא ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ז]]. | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] היטלטל יחד עם בני משפחתו ל[[עיירה]] קוקנד שבאוזבקיסטן, ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הידועה]]' של החסידים בעשאלון שיצא ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ז]]. | ||
ב[[י"ב באדר]] [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה שהקימה את [[כפר חב"ד]], כיהן משנת [[תשט"ו]] עד [[תשי"ט]] כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], ובמסגרת תפקיד זה פעל רבות לפיתוחו וביסוסו של כפר חב"ד. | |||
בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד{{הערה|לצורך זה נשלח על ידי הרבי לפגישה חשאית עם הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]], עם הוראות מפורטות בנוגע להקמת המקווה.}}, קליטת עולי מרוקו, ובניית שכונת הרכבת. | בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד{{הערה|לצורך זה נשלח על ידי הרבי לפגישה חשאית עם הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]], עם הוראות מפורטות בנוגע להקמת המקווה.}}, קליטת עולי מרוקו, ובניית שכונת הרכבת. | ||
גרסה אחרונה מ־14:50, 18 בינואר 2023
ר' דוד אבא חן (תרפ"ד-כ"ו אדר תשע"ג) היה מהקבוצה המייסדת של כפר חב"ד שכיהן במשך שנים רבות כמזכיר ועד כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ד לאביו הרב יוסף יהודה חן ולאימו מרת איטע הנייע בעיירה סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד.
בהיותו כבן שמונה, נשלח לבית דודיו מצד אמו בעיירה נעוועל כדי לקבל חינוך חב"די טהור ולהצילו מחינוך כפרני במוסדות השלטון.
למד בישיבת תומכי תמימים נעוועל, בין השנים תרצ"ה - תרצ"ז.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היטלטל יחד עם בני משפחתו לעיירה קוקנד שבאוזבקיסטן, ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' של החסידים בעשאלון שיצא בי"ט כסלו תש"ז.
בי"ב באדר תש"ט עלה לארץ הקודש ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה שהקימה את כפר חב"ד, כיהן משנת תשט"ו עד תשי"ט כמזכיר ועד כפר חב"ד, ובמסגרת תפקיד זה פעל רבות לפיתוחו וביסוסו של כפר חב"ד.
בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד[1], קליטת עולי מרוקו, ובניית שכונת הרכבת.
בשנת תשכ"א זכה לנסוע לרבי ולהימנות על נוסעי הצ'רטר הראשון, וכאשר נכנס ליחידות זכה לגרום לרבי נחת רוח רבה כאשר העניק לרבי תמונות מהבנייה והפיתוח ברחבי הכפר, שצילם בבוקרו של יום הטיסה.
מאז הכרזתו של הרבי על מבצע תפילין, עסק בחיות רבה בהוראתו של הרבי במשך ארבעים שנה.
נפטר בגיל 90 בליל שישי כ"ו אדר תשע"ג ונטמן למחרת בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, מרת חי'ה רחל בת ר' יוסף וציפה
- בנו, ר' שמריהו חן, נולד ה'תש"ז
- בנו, הת' מאיר שמחה חן, נולד ה'תש"ח
- בנו, ר' ישראל חן, נולד ה'תש"ט
- בתו, מרת רות קמינקר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המזכיר הראשון, שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 51[2]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה משמחת בר המצווה של הת' יחיאל מיכל חן, פלטבוש, י"ח חשון תשע"ה
- מערכת שטורעם, 3 אישים מספרים על רבי לוי יצחק ■ פרק מיוחד - באתר שטורעם