שבת מברכים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{שבת}}
-'''שבת מברכים''' היא השבת שלפני [[ראש חודש]], ונקראת כך משום שבשבת זו לפני תפילת מוסף מברכים את החודש הבעל"ט בנוסח הקבוע לכך בסידור. בקשר עם שבת מברכים ישנם כמה הוראות ומנהגי [[חסיד|חסידים]]. מהם שתי תקנות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]: 1. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה ([[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]]), 2. יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות  טובות. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ ל[[אדמו"ר שליט"א]] להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות אדמו"ר הריי"צ ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).
+[[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px]]
+'''שבת מברכים''' היא השבת שלפני [[ראש חודש]], ונקראת כך משום שבשבת זו לפני תפילת מוסף מברכים את החודש הבעל"ט בנוסח הקבוע לכך בסידור. בקשר עם שבת מברכים ישנם כמה הוראות ומנהגי [[חסיד|חסידים]].
-===פרטי תקנת אמירת התהלים===
+מהם שתי תקנות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]:
-) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה’יהי רצון’ המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.
+. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה ([[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]]),
+. יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות  טובות. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ ל[[אדמו"ר שליט"א]] להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).
+===פרטי תקנת אמירת ה[[תהלים]]===
+) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני [[תפילת שחרית]] (ולימוד [[חסידות]]). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]]. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה’יהי רצון’ המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהילים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.
 ===סיבות התקנה===
-שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח “ברכת החודש” הנאמרת בשבת הזו: “חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה”, והמשכת הברכה תלויה בעשיית “כלי” למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה’ לכל ימי החודש.
+שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח  ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה’ לכל ימי החודש.
 לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת תהילים מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.