ו' קצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
(ניסוח) |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) (ניסוח, עריכה, ויקיזציה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת ה[[מידות]]. כאשר [[חסד]] הוא כנגד דרום, [[גבורה]] הוא כנגד צפון, [[תפארת]] הוא כנגד מזרח, [[נצח]] הוא כנגד מעלה, [[הוד]] כנגד מטה, ו[[יסוד]] כנגד מערב. | שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת ה[[מידות]]. כאשר [[חסד]] הוא כנגד דרום, [[גבורה]] הוא כנגד צפון, [[תפארת]] הוא כנגד מזרח, [[נצח]] הוא כנגד מעלה, [[הוד]] כנגד מטה, ו[[יסוד]] כנגד מערב. | ||
על כך רומז גם מאמר חז"ל, ש[[הקב"ה]] נקרא "מקומו של עולם"<ref>נושא זה הוא גם המשמעות של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".</ref>. כלומר, על ידי מידת [[המלכות]] נוצר ה[[עולם|עולם העשיה הגשמי]], שבו לכל דבר יש אורך, רוחב ועומק (שהם ששת הקצוות) וזו הגדרת המקום הגשמי. | |||
הגדרת המקום הגשמי נובעת מהגדרת המקום הרוחני (כפי שכל [[יש גשמי]] מגיע משורש רוחני). המשמעות הרוחנית היא: | |||
'''מעלה ומטה''' - [[אור אין סוף]] [[למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית]] | |||
'''צפון, דרום, מזרח ומערב''' - כח ההתפשטות של [[הקב"ה]]. | |||
ומקצוות רוחניים אלו, [[אור אין סוף]] המתפשט, נוצר היש. לכן גם הגדרתו של היש הגשמי היא על ידי הקצוות הגשמיים. | |||
גם בעולמות [[בי"ע]] ישנם הקצוות הרוחניים, המשתלשלים גם משורשם ב[[אור אין סוף]] כפי שהוזכר קודם. קצוות אלו יוצרים את הגדרתם של עולמות [[בי"ע]]. | |||
==התכללותם== | ==התכללותם== | ||
צורת ההתכללות של ו' הקצוות, היא [[י"ב גבולי אלכסון]]. אלו הם חיבורים בין כל 2 מידות (=קצוות) ביניהן, כך שנוצרים סך הכל 12 חיבורים. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־09:01, 19 באוקטובר 2022
שש קצוות הוא לשונו של ספר יצירה, המתאר את שש הגבולות של העולם: למעלה ולמטה, וארבע רוחות השמים. מבואר כי שש קצוות הם ששת המידות.
ביאור
שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת המידות. כאשר חסד הוא כנגד דרום, גבורה הוא כנגד צפון, תפארת הוא כנגד מזרח, נצח הוא כנגד מעלה, הוד כנגד מטה, ויסוד כנגד מערב.
על כך רומז גם מאמר חז"ל, שהקב"ה נקרא "מקומו של עולם"[1]. כלומר, על ידי מידת המלכות נוצר העולם העשיה הגשמי, שבו לכל דבר יש אורך, רוחב ועומק (שהם ששת הקצוות) וזו הגדרת המקום הגשמי.
הגדרת המקום הגשמי נובעת מהגדרת המקום הרוחני (כפי שכל יש גשמי מגיע משורש רוחני). המשמעות הרוחנית היא: מעלה ומטה - אור אין סוף למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית צפון, דרום, מזרח ומערב - כח ההתפשטות של הקב"ה.
ומקצוות רוחניים אלו, אור אין סוף המתפשט, נוצר היש. לכן גם הגדרתו של היש הגשמי היא על ידי הקצוות הגשמיים.
גם בעולמות בי"ע ישנם הקצוות הרוחניים, המשתלשלים גם משורשם באור אין סוף כפי שהוזכר קודם. קצוות אלו יוצרים את הגדרתם של עולמות בי"ע.
התכללותם
צורת ההתכללות של ו' הקצוות, היא י"ב גבולי אלכסון. אלו הם חיבורים בין כל 2 מידות (=קצוות) ביניהן, כך שנוצרים סך הכל 12 חיבורים.
ראו גם
- ↑ נושא זה הוא גם המשמעות של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".