שמואל אליהו טאוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Shmuel Eliyahu Taub MODZITZER.jpg|200px|ממוזער|האדמו"ר]] | [[קובץ:Shmuel Eliyahu Taub MODZITZER.jpg|200px|ממוזער|האדמו"ר]] | ||
רבי '''שמואל אליהו טאוב''' (מכונה האמרי אש, [[ד' אדר]] [[תרס"ה]] - [[ד' אייר]] [[ | רבי '''שמואל אליהו טאוב''' (מכונה האמרי אש, [[ד' אדר]] [[תרס"ה]] - [[ד' אייר]] [[תשד"מ]]) היה האדמו"ר השלישי של [[חסידות מודזי'ץ]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ד' באדר]] [[תרס"ה]] ב[[לובלין]], לאביו האדמו"ר [[שאול ידידיה אליעזר טאוב]] ממודז'יץ. | נולד ב[[ד' באדר]] [[תרס"ה]] ב[[לובלין]], לאביו האדמו"ר [[שאול ידידיה אליעזר טאוב]] ממודז'יץ. | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
לקראת יום ההולדת השמונים של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]], שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי. | לקראת יום ההולדת השמונים של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]], שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי. | ||
נפטר ב[[ד' באייר]] [[ | נפטר ב[[ד' באייר]] [[תשד"מ]]. לאחר פטירתו יצא הספר "אמרי אש" הכולל את דברי תורתו. את מקומו מילא בנו רבי [[ישראל דן טאוב]], עד לפטירתו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-36/ קשריו של הרב טאוב עם חב"ד] | *[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-36/ קשריו של הרב טאוב עם חב"ד] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] |
גרסה מ־09:07, 7 באוקטובר 2022
רבי שמואל אליהו טאוב (מכונה האמרי אש, ד' אדר תרס"ה - ד' אייר תשד"מ) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודזי'ץ.
תולדות חיים
נולד בד' באדר תרס"ה בלובלין, לאביו האדמו"ר שאול ידידיה אליעזר טאוב ממודז'יץ.
בשנת תרצ"ה התלווה אל אביו במסעו בארץ ישראל, הוא החליט להישאר בארץ ולהתגורר בתל אביב.
בשנת תש"ח לאחר פטירת אביו הוכתר לכהן כהאדמו"ר ממודז'יץ.
בשנת תשל"ג צורף למועצת גדול התורה של אגודת ישראל.
כשאר אדמו"רי מודז'יץ היה בעל כישרון מוזיקלי, הוא הלחין מאות ניגונים, חלקם מפורסמים ביותר בעם ישראל.
קשריו עם חב"ד
האדמו"ר היה מגדולי התומכים במבצעי הרבי, חתם על כרוז למען מבצע תפילין. כשנשאל אודות אלו שניסו לערער על קביעת הרבי שאל בנות קטנות לברך את ברכת הדלקת הנרות, תמך בדברי הרבי.
השתתף בסים כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל הראשון, לחם למען תיקון חוק מיהו יהודי, השתתפף בכנס שנערך בעניין בשנת תשמ"ג וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.
לקראת יום ההולדת השמונים של הרבי בשנת תשמ"ב, שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי.
נפטר בד' באייר תשד"מ. לאחר פטירתו יצא הספר "אמרי אש" הכולל את דברי תורתו. את מקומו מילא בנו רבי ישראל דן טאוב, עד לפטירתו.