חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (מבקשים משהו) תגית: שחזור |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]] | |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]] | ||
}} | }} | ||
'''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד"א | '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד"א''') (ה'תפ"ד - [[י"א אדר]] [[תקס"ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד"ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־12:30, 2 באוקטובר 2022
| רבי חיים יוסף דוד אזולאי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| החיד"א | |
| לידה | תפ"ד |
| ירושלים | |
| פטירה | י"א באדר תקס"ו |
| רבותיו | רבי חיים בן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד |
| חיבוריו | ראה להלן |
רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מכונה החיד"א) (ה'תפ"ד - י"א אדר תקס"ו) היה מגדולי פוסקי ההלכה, מקובל, שד"ר וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.
תולדות חיים
נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי בירושלים בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי חברון וירושלים, והוא היה נודד בין ברחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו "מעגל טוב".
בשנת תקל"ח לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר בי"א אדר תקס"ו וטמן בליבורנו. בשנת תשט"ז, ביוזמתו של הרב יצחק נסים הועלו עצמותיו לארץ ישראל והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים.
חיבוריו
הלכה, פרשנות, דרושים
- עבודת הקודש.
- חדרי בטן - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"ג
- זיכרון משה - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה"
- דבש לפי - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)
- אהבת דוד - דרשות
- שפה אחת - פירוש על הגדה של פסח
- פתח עינים - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
- אחורי תרעא - פירוש על מסכת הוריות
- בית מנוחה - סדר לימוד ליארצייט
- מחזיק ברכה - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי
- כיסא דוד
- כיסא רחמים - על מסכתות קטנות
- מראית העין - חידושים ובאורים על הש"ס
- ככר לאדן
- שיורי ברכה - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
- שמחת הרגל על הגדה של פסח
- זרוע ימין - פרוש על מסכת אבות
- ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החידא מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
- מורה באצבע - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
- ציפורן שמיר - מוסר, הנהגות ותפילות
- קשר גודל' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השות שלו או בספרו ברכי יוסף
- כף אחת
- יעיר אזן - על כללי הש"ס
- יוסף בסדר
- סנסן ליאיר
- שומר ישראל
- לב דוד - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד"א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.
שו"תים
- טוב עין
- חיים שאל - ש"ת בשני חלקים
- יוסף אומץ - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.
היסטוריה
- שם הגדולים
- זעיר שם - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
- מעגל טוב - יומן מסע בשלשה חלקים.
פירושים על תנ"ך
- לחם מן השמים - פירושים על התורה
- אהל יוסף - פירוש על תהלים
- יוסף תהלות - פירוש על תהלים
- חומת אנ"ך - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
ספרים ערוכים מכתביו
בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:
- סידור החיד"א - ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
- פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
- פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החידא על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
- תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
- אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
בתורת רבותינו נשיאנו
פסקיו ודבריו של החיד"א בספריו, צוטטו אצל רבותינו נשיאנו.
הרבי ציטט מספר פעמים את דבריו של החיד"א[1] בנוגע לחשיבותה והמעלה של הציפייה לגאולה, שעצם הציפייה מקרבת את ביאת משיח, וביקש לפרסם דברים אלו[2].
בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה שד"ר, ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת אדמו"ר הצמח צדק "עשה כאן ארץ ישראל", ובהזדמנות נוספת: "שמביאים כמה הלכות בשמו, מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו עניינים השייכים לפנימיות התורה, סודות התורה"[2].
הנצחתו
על שמו רחוב החיד"א בשכונת בית וגן בירושלים, ועוד ערים בישראל.
משפחתו
לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.
- בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי
- בנו, ר' אברהם אזולאי
- ביתו, שרה.
- ביתו, שמחה פארדו.
- ביתו, קרלה.
הערות שוליים
- ↑ ב"מדבר קדמות", מערכת ק', אות ט"ז.
- ↑ 2.0 2.1 ש"פ האזינו תשמ"ו. ז' מרחשון תשמ"ו.