ישיבה גדולה קזבלנקה: הבדלים בין גרסאות בדף
(לא היתה שייכת ולא נקראה מעולם תו"ת) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''ישיבה גדולה קזבלנקה''' שב[[מרוקו]] שכנה בבניין המרכזי של חב"ד. מנהלה הגשמי והרוחני של הישיבה היה הרב [[שלמה מטוסוב]], בשנים הראשונות להקמתה ראש הישיבה היה הרב [[ניסן פינסון]] ובשנים הבאות הרב [[שלום איידלמן]]. | '''ישיבה גדולה קזבלנקה''' שב[[מרוקו]] שכנה בבניין המרכזי של חב"ד. מנהלה הגשמי והרוחני של הישיבה היה הרב [[שלמה מטוסוב]], בשנים הראשונות להקמתה ראש הישיבה היה הרב [[ניסן פינסון]] ובשנים הבאות הרב [[שלום איידלמן]]. | ||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
גרסה מ־14:08, 20 בספטמבר 2022
ישיבה גדולה קזבלנקה שבמרוקו שכנה בבניין המרכזי של חב"ד. מנהלה הגשמי והרוחני של הישיבה היה הרב שלמה מטוסוב, בשנים הראשונות להקמתה ראש הישיבה היה הרב ניסן פינסון ובשנים הבאות הרב שלום איידלמן.
תולדות הישיבה
בז' בטבת תשמ"א, שלח הרבי שמונה תמימים מישיבת חב"ד אהלי תורה שבקראון הייטס לייסד ישיבה גדולה ליובאוויטש בקזבלנקה, ואף אמר להם שיחה ב"גן עדן התחתון".
שמות התמימים הם: משה מנחם מענדל איידלמן, יהושע בנימין גולדמן, דוד אבא מוצקין, מנחם מענדל מטוסוב, יוסף יצחק פאלטער, שמואל פבזנר, יחיאל יוסף צייטלין, מנחם מענדל רסקין ביחד עם ראש ישיבה שלהם התמים אברהם לייב (לייבל) שוחט.
בחודש אלול תשמ"ב, שלח הרבי קבוצה שנייה של שמונה תמימים מישיבת חב"ד אוהלי תורה שבקראון הייטס.
שמות התמימים של הקבוצה השניה היו: שניאור זלמן אליעזר אבצן, שניאור זלמן בלומנפלד, אהרן לוי דייטש, יהושע דוד הכהן כהנוב, שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי.
לאחרי שנתיים שלח הרבי קבוצה שלישית של שמונה תמימים.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: יד, טז, יז.