יוסף שיינברגר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: הרחבה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יוסף שיינברגר''' ([[תרע"ט]] - [[י"ב שבט]] [[תשס"ז]]) היה סופר ומזכיר [[העדה החרדית]]. | הרב '''יוסף שיינברגר''' ([[תרע"ט]] - [[י"ב שבט]] [[תשס"ז]]) היה סופר ומזכיר [[העדה החרדית]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ט]] לדוד שיינברגר ב[[ירושלים]]. בנעוריו היה מפרסם מאמרים בעיתון "קול ישראל" | נולד בשנת [[תרע"ט]] לדוד שיינברגר ב[[ירושלים]]. בנעוריו היה מפרסם מאמרים בעיתון "קול ישראל". היה פעיל בהעדה החרדית וערך את עיתון "העדה", בנוסף שימש גם כמזכיר העדה. נפטר ב[[י"ב שבט]] [[תשס"ז]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. | ||
נשא לאשה את אלטא ציפורה רחל, נצר לחסידי חב"ד. אביה ר' צבי בלוי (אחיהם של ר' [[משה בלויא]] מאגודת ישראל ור' [[עמרם בלויא]] מנטורי קרתא) הוא נינו של ר' [[אורי אורנשטיין]] שהיה חסיד הצמח צדק, ואמה מ' שרה זיסל היא נינתו של ר' [[אליהו יוסף ריבלין]]<ref>ספר היחס למשפחת ריבלין</ref>. | |||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
הרבי שיינברגר נפגש עם הרבי מספר פעמים במהלך השנים<ref>ראה יומן ט' אדר ראשון תשכ"ה, </ref>. וכן התכתב עם הרבי<ref>מכתב מהרבי אליו מי"ז סיון תשט"ז נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונ' לש"פ ראה תשפ"ב</ref>. | הרבי שיינברגר נפגש עם הרבי מספר פעמים במהלך השנים<ref>ראה יומן ט' אדר ראשון תשכ"ה, </ref>. וכן התכתב עם הרבי<ref>מכתב מהרבי אליו מי"ז סיון תשט"ז נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונ' לש"פ ראה תשפ"ב</ref>. | ||
גרסה מ־08:39, 1 בספטמבר 2022
הרב יוסף שיינברגר (תרע"ט - י"ב שבט תשס"ז) היה סופר ומזכיר העדה החרדית.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"ט לדוד שיינברגר בירושלים. בנעוריו היה מפרסם מאמרים בעיתון "קול ישראל". היה פעיל בהעדה החרדית וערך את עיתון "העדה", בנוסף שימש גם כמזכיר העדה. נפטר בי"ב שבט תשס"ז ונטמן בהר הזיתים שבירושלים.
נשא לאשה את אלטא ציפורה רחל, נצר לחסידי חב"ד. אביה ר' צבי בלוי (אחיהם של ר' משה בלויא מאגודת ישראל ור' עמרם בלויא מנטורי קרתא) הוא נינו של ר' אורי אורנשטיין שהיה חסיד הצמח צדק, ואמה מ' שרה זיסל היא נינתו של ר' אליהו יוסף ריבלין[1].
קשריו עם הרבי
הרבי שיינברגר נפגש עם הרבי מספר פעמים במהלך השנים[2]. וכן התכתב עם הרבי[3].
הפעם הראשונה בה נפגש עם הרבי ביחידות הייתה בשנת תשי"ח, בה דובר על החשיבות בלימוד תורת החסידות, נושא עליו דיברו השניים פעמים נוספות.
פעם שאל את הרבי אודות דבריו שאי אפשר בלא לימוד החסידות, הלא כמה וכמה מגדולי וגאוני ישראל שליט"א שבדורנו אינם לומדים חסידות. והשיב לו הרבי: "ודאי הוא ששמחה של מצוה בלתי אפשרית בלי חסידות"[4].
הרב שיינברגר שאל את הרבי מספר פעמים על הסיבה לכך שהוא מקרב את שז"ר, הרבי השיב על לו על כך באחת הפעמים ש"אני מבקש מכם, אל תקשו קושיות", בהזדמנות נוספת כאשר הקשה הרב שיינברגר על כך שהרבי התבטא על שז"ר[5] ש"נמחלו לו כל עוונתיו" משום שעלה לגדולה, דלכאורה הוא אפיקורס, השיב הרבי: "הנני מכירו, הוא מאמין באמונה פשוטה"[6]. לחסיד קלויזנבורג ששאל את הרבי מדוע אומר זאת דווקא עליו ולא על בן גוריון, השיב הרבי: "מה אכפת לך אם ימחלו לעוד יהודי על עוונותיו?"[7].
היה מגיע מספר פעמים להתוועדויות אצל הרבי בשבת.
ספריו
- עמוד אש - תולדות חייו של הרב יהושע לייב דיסקין
- עולמות שחרבו - סיפורים מקורות חייו של האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאטמר
- גנזי יוסף - ערכים תורניים
- גבורות רמח"ל - על מסכת אבות
לקריאה נוספת
- בסוד שיח, עמ' 361 - 364.