יחיאל מיכל מזלוטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב''' (מכונה '''המגיד מזלוטשוב'''). (ה'תפ"ו - [[כ"ה אלול]] ה'[[תקמ"א]]) מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]]. | '''רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב''' (מכונה '''המגיד מזלוטשוב'''). (ה'תפ"ו, - [[כ"ה אלול]] ה'[[תקמ"א]]) מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־21:07, 27 באוגוסט 2022
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (מכונה המגיד מזלוטשוב). (ה'תפ"ו, - כ"ה אלול ה'תקמ"א) מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
תולדות חיים
ר' יחיאל נולד בעיר ברודי בשנת ה'תפ"ו לאביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, שהיה נצר למשפחת צדיקים שהתנגדו תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. לאחר פטירת הבעל שם טוב למד רבי יחיאל מיכל אצל המגיד ממזריטש.
במשך זמן מסויים הסתובב בקלויז בברוד אף שרוב התלמידי חכמים בו לא נמנו על דרך החסידות.
הצטיין בהנהגה בקדושה עליונה ובפרישות במיוחד במידת היסוד וגם חונן בכשרון דרשני רב, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד. הוא נעשה כמגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפולי. באחרית ימיו זכה רבי מיכל לעשירות ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'. שימש כמגיד בזלוטשוב עד פטירתו ביאמפולי בכ"ה באלול ה'תקמ"א.
ר' יחיאל לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם.
הקשר לאדמו"ר הזקן
כאשר הגיע הרבי מזלאטשאב לבקר את הרב המגיד, היה מגיע לב' סעודות לרב המגיד, אך סעודה שלישית ערך בפני עצמו.
הרב המגיד הורה לאדמו"ר הזקן ללכת ולנכוח בעל עריכת סעודת שלישית, אצל ר' מיכל'ע.
מקובל שאת הניגון החב"די בני היכלא, המנוגן בזמרות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן, מר' מיכל'ע בסעודת שלישית, שכן ניגונו אצל הבעש"ט.
מסופר שבזכות התקשרות זאת שהיה לאדמו"ר הזקן למספר שעות לרב מיכל מזלאטשאב, החל דווקא הרב מיכל פעם אחת תוך כדי הליכה לומר חסידות בעומק על דרך חב"ד.
כמו כן מסופר בספר בית רבי, שבתחילת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הלך אצל ר' מיכל ללמוד ממנו.
ניגונו
| ערך מורחב – ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב |
ר' מיכל היה אחד ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב וחיבר ניגונים רבים, אחד מהם הוא הניגון הנקרא "ניגון התעוררות רחמים רבים" המכונה גם ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב. החסידים מספרים שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא.
קודם שהגיע הרבי לאמריקה, בעת ההתוועדות של הרבי הריי"צ, ביקש הרבי הריי"צ לנגן את הניגון. הקהל ניגן נוסח מסויים של הניגון, אך הרבי הריי"צ אמר שינגנו כפי שמנגן ר' מיכאל דווארקין שזה הניגון הנכון על פי עדות הרבי הרש"ב אך הקהל לא הכיר את הניגון, הרבי הריי"צ אמר שהשבוע יגיע החתן שלי שהכוונה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שהוא בעל מנגן וילמד את הניגון.
ובאמת בהתוועדות הראשונה של הרבי ב-770 שהתקיימה ביום חמישי הראשון בבואו לארצות הברית, לימד הרבי את הניגון.
כמו כן, מובא[1] שאדמו"ר הזקן היה פעם בשמחה מופלגה וניגנו, במעמד מיוחד, את הניגון של ר' מיכל'ע מזלוטשוב.
משפחתו
היו לו חמשה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמשה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמשה חומשי תורה".
- רבי יוסף מיאמפולי
- רבי מרדכי מקרימיניץ
- רבי יצחק מראדיוויל
- רבי משה מזוויהל, מייסד חסידות זוויהל (נכדתו רעכיל הייתה אשתו של רבי יהודה לייב סלונים)
- רבי זאב צבי מזברז'
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד (עמ' 44).