מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
שורה 2: |
שורה 2: |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | ==תולדות חיים== |
| נולד בו' אלול ה'תשמ"א להוריו הרב [[שמעון|שמעון רוזנברג]] והרבנית יהודית רוזנברג בעפולה.
| |
| למד בישיבות תות"ל לוד ומגדל העמק [בשנים תשנ"ה - תש"ס] ולאחר שנת ה'קבוצה' [תשס"א] יצא לשליחות בפורט לודרדייל, פלורידה אצל השליח הרב [[מוטי ענתי]] ע"ה ולאחמ"כ בישיבת רמת אביב אצל הרב יוסי גינזבורג [שהוא גיסו - נשוי לאחותו של הרב רוזנברג]. באלול תשס"ד נישא למרת חנה בת הרב מנחם עמוס מושקוביץ מכפר חב"ד [חתנו של ר' [[ברוך גופין]], ממייסדי הכפר].
| |
| מיד לאחר חתונתם יצאו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות בכפר תבור ויישובי הסביבה [שדה אילן, שדמות דבורה, אילני', ועוד].
| |
| במשך זמן מסוים שימש הרב רוזנברג כחבר הנהלת מוסדות חב"ד ביבניאל.
| |
| בשנת יזם הרב רוזנברג את הרעיון "חב"ד אם הדרך" בצומת גולני, אחת הצמתות המרכזיות באזור הצפון, שבתחנת הרענון הגדולה שבה עוצרים מאות ואלפי אנשים מדי יום, במיוחד חיילים, ששם יש עבורם מקום מיוחד לעצור ולאכול בו וכו'; הרב רוזנברג פתח שם בית חב"ד בקארוואן, ששימש לתפילות במשך כל היום, 'מבצע תפילין' לכל העוצרים שם, ועוד ועוד. בהמשך צירף הרב רוזנברג תחתיו לפעילות את ר' מענדי מקמל ממגדל העמק.
| |
| בשנת הוכנס למקום ספר-תורה (לע"נ הרב גבי ורבקי הולצברג הי"ד, אחותו וגיסו של הרב רוזנברג, שנרצחו בפיגוע במומביי) עקב הצורך הרב והביקוש הגובר אף למנייני שחרית במקום.
| |
| בשנת הוקם בית חב"ד במתכונת דומה גם בצומת מחניים, במבנה קבע [ולא בקארוואן].
| |
| בשלהי שנת תשע"ג עברו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות במועצה אזורית גוש משגב, ומתגוררים בישוב צורית. המקום הוא קשה מאד מבחינה רוחנית, והרב רוזנברג ורעייתו פועלים רבות בכל יישובי הגוש להפיח רוח חיים במקומות אלו. הם מקיימים שעורים רבים, התוועדויות ועוד ועוד.
| |
גרסה מ־16:23, 18 באוגוסט 2022
הרב שמואל שלום רוזנברג, הוא שליח הרבי בישוב צורית שבמועצה אזורית גוש משגב.
תולדות חיים