נחושת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ניסוח, ע"פ כללי חב"דפדיה:לשון) |
מ (הגהה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==דרגתה בעולמות== | ==דרגתה בעולמות== | ||
הנחושת שייכת בספירות העליונות ל[[ספירת הגבורה]], ובספירה זו | הנחושת שייכת בספירות העליונות ל[[ספירת הגבורה]], ובספירה זו עצמה למדריגה התחתונה שבה - כאשר מסתלק רושם האור האלוקי שבגבורות ונכלל ב[[ספירת החכמה]], ולכן הופכות הגבורות לגבורות קשות. זאת בשונה מה[[זהב]] ששייך גם הוא לגבורה, אך לגבורה כפי שמאירה בה [[ספירת הבינה]], שאז הגבורות הן כולן גבורות קדושות - שלכן הזהב הוא רך ונוטה לירוק, מה שאין כן הנחושת היא קשה יותר ונוטה לאדום, מה שמראה על דינים קשים{{הערה|1=ראה [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]] ע' שא ואילך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15883&st=&pgnum=210&hilite= אור התורה במדבר חלק ו' ע' א'תתצו ואילך].}}. | ||
לעיתים מבואר שדרגת הנחושת היא [[קליפת נוגה]] שב[[עולם האצילות]] (שהיא [[קליפת ראומה]]), והיינו כפי שהקליפה היא בשרשה ששם עדיין כולה טוב, וכמאמר{{הערה|[[בבא בתרא]] טז, א.}} "שטן לשם שמים נתכוון". אלא שבחינה זו היא היורדת ומתלבשת בקליפות{{הערה|1=ראה ביאורי הזהר ואור התורה שם. וראה הגהת הצ"צ ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20 לקוטי תורה חוקת סב, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=85 לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 76].}}. | לעיתים מבואר שדרגת הנחושת היא [[קליפת נוגה]] שב[[עולם האצילות]] (שהיא [[קליפת ראומה]]), והיינו כפי שהקליפה היא בשרשה ששם עדיין כולה טוב, וכמאמר{{הערה|[[בבא בתרא]] טז, א.}} "שטן לשם שמים נתכוון". אלא שבחינה זו היא היורדת ומתלבשת בקליפות{{הערה|1=ראה ביאורי הזהר ואור התורה שם. וראה הגהת הצ"צ ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20 לקוטי תורה חוקת סב, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=85 לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 76].}}. | ||
גרסה אחרונה מ־20:45, 16 באוגוסט 2022
נחושת היא מתכת מבריקה בצבע אדום-כתום המשמשת לדברים רבים. לנחושת היו שימושים רבים במשכן, בבית המקדש ובכלי המקדש.
דרגתה בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנחושת שייכת בספירות העליונות לספירת הגבורה, ובספירה זו עצמה למדריגה התחתונה שבה - כאשר מסתלק רושם האור האלוקי שבגבורות ונכלל בספירת החכמה, ולכן הופכות הגבורות לגבורות קשות. זאת בשונה מהזהב ששייך גם הוא לגבורה, אך לגבורה כפי שמאירה בה ספירת הבינה, שאז הגבורות הן כולן גבורות קדושות - שלכן הזהב הוא רך ונוטה לירוק, מה שאין כן הנחושת היא קשה יותר ונוטה לאדום, מה שמראה על דינים קשים[1].
לעיתים מבואר שדרגת הנחושת היא קליפת נוגה שבעולם האצילות (שהיא קליפת ראומה), והיינו כפי שהקליפה היא בשרשה ששם עדיין כולה טוב, וכמאמר[2] "שטן לשם שמים נתכוון". אלא שבחינה זו היא היורדת ומתלבשת בקליפות[3].
אבל לעיתים מבואר שבחינת הנחושת שייכת לקליפות עצמן, ובקליפות גופא למטה מהקליפות השייכות לזהב וכסף[4].
מבין שלושת עולמות בי"ע שייכת הנחושת לעולם העשייה[5].
דרגתה בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעבודת ה' שייכת בחינת הנחושת לקו התורה (מבין שלושת הקוים של תורה, תפילה וגמילות חסדים). ענין זה מרומז גם בכך שהמילה "נחשת" היא ראשי תיבות[6] "נובלות חכמה שלמעלה תורה"[7]. גם עבודת גמילות חסדים גופא נחלקת לשלוש דרגות בנתינת צדקה, כנגד זהב כסף ונחושת[8] - ובין שלשתם נחושת נחשבת לעבודה הנמוכה ביותר, "נתינת חולה שאמר תנו".
מבין שלוש המדרגות בעבודת ה' - צדיק, בינוני ורשע - שייכת הנחושת לדרגת ה"רשע". כמו כן אצל האדם עצמו, שייכת הנחושת לעבודה עם כוחותיו התחתונים[9].
אלא שבכוחו של יהודי שנמצא גם בדרגה נחותה כזו לעשות משכן לה'[10].
בבתי המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
נאמר במדרש שנחושת שייכת ליעקב אבינו[11]. ומכיוון שבמקום אחר נאמר שיעקב קשור לבית המקדש השלישי, לכן מובן שגם בחינת הנחושת קשורה עם בית המקדש השלישי. עם זאת, הרבי מוסיף ומבאר שנחושת שייכת בעיקרה לזמן הגלות, ובית המקדש השלישי שייך לתיקון (לא רק של קליפת הנחושת, אלא גם) של קליפת "ברזל" שלמטה במדריגה מנחושת[12].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק) ע' שא ואילך. אור התורה במדבר חלק ו' ע' א'תתצו ואילך.
- ↑ בבא בתרא טז, א.
- ↑ ראה ביאורי הזהר ואור התורה שם. וראה הגהת הצ"צ בלקוטי תורה חוקת סב, ב. לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 76.
- ↑ ראה אור התורה תרומה ע' א'תיג. ראה לקוטי שיחות חלק ו' ע' 158 ובהערות.
- ↑ שיחת ש"פ פקודי תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 402).
- ↑ בראשית רבה יז, ה.
- ↑ תורה אור הוספות קיא, ד. ועוד. ואינו סותר למה שנתבאר לעיל ש"נחושת" שייכת לקליפות - כי הכוונה בכך שתורה שייכת לנחושת, היינו שבכוחה לברר את הנחושת (לקו"ש ח"ו שם הערה 51 בשולי הגליון).
- ↑ רבותינו בעלי התוספות ריש פרשת תרומה. ובמקורות נוספים - נסמנו בדבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב הערה 69 (ספר השיחות ח"א ע' 233).
- ↑ ש"פ פקודי שם.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ו' שם ע' 160 - ושם, שדוקא עבודת ה"נחושת" שייכת להבדלה מן הקודש לחול, ובזכותה קיים המשכן כולו. וראה שיחת ש"פ תרומה תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 331). ש"פ פקודי שם.
- ↑ שמות רבה סוף פרשה מ"ט. מבואר בדרך החסידות באור התורה תשא ע' א'תתפח.
- ↑ דבר מלכות ש"פ ויחי הנ"ל.