פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=36392c3c-84e7-47fa-8ed0-c6f1a47ac4b2&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1 תורת מנחם ח"ה לפורים וחג השבועות]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&hilite=36392c3c-84e7-47fa-8ed0-c6f1a47ac4b2&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=1 תורת מנחם ח"ה לפורים וחג השבועות]
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-adar-02-5768.pdf ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים]
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה מ־04:11, 14 במרץ 2010

הרבי בחג הפורים

פורים הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום י"ד בחודש אדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון בירושלים) חל החג ביום ט"ו אדר. בשנה מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה יין, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.

הרבי מסביר כי חיוב המשתה הוא אחר משאר החיובים. בעוד ששאר החיובים אינם אלא מצוות חד פעמיות אשר לאחר קיומם נפקע החיוב, שונה דין הוא חיוב משתה יין, שהוא דין באופן קיום יום הפורים כ"יום משתה ושמחה" ולכן חל החיוב בכל רגע ורגע מימי הפורים.[1]

השמחה בפורים

החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".[2]

הערות שוליים

ראה עוד

קישורים חיצונים

שונות

שיחות הרבי