מסכת גיטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 52: שורה 52:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83788 ציונים למסכת גיטין] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־19:30, 31 ביולי 2022

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של גירושין ל"ע. המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני שליח, ובדיני קניין.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

רבי יוסי נימוקו עמו

במסכת[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[3]). וכפי שמצינו בירושלמי[4] משמת ר' יוסי פסקה הבינה.

שטר

ערך מורחב – שטר

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

ביאורי הרבי

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גיטין סז, א.
  2. רש"י שם.
  3. ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
  4. סוף מסכת סוטה.