יהדות ספרד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 29: שורה 29:
[[קובץ:רבי משה צדקה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[משה צדקה]] בנו הגדול של [[הרב יהודה צדקה]] עוסק בלימוד ספר [[ארבעה טורים]] אשר מחברו [[יעקב בן אשר|רבינו הרב יעקב בן רבינו אשר אשכנזי מטולידו]] הקשר של הרבי עם הרב צדקה ועם חכמי פורת יוסף היה קשר אדוק]]
[[קובץ:רבי משה צדקה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[משה צדקה]] בנו הגדול של [[הרב יהודה צדקה]] עוסק בלימוד ספר [[ארבעה טורים]] אשר מחברו [[יעקב בן אשר|רבינו הרב יעקב בן רבינו אשר אשכנזי מטולידו]] הקשר של הרבי עם הרב צדקה ועם חכמי פורת יוסף היה קשר אדוק]]
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב"ד מקנאס לשעבר נואם]]
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב"ד מקנאס לשעבר נואם]]
כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני [[ישיבת פורת יוסף]] ירושלים, כמו: רבי [[בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת פורת יוסף, רבי [[יהודה צדקה]] תלמידו ושאר בשרו של בעל [[כף החיים]] ראש ישיבת פורת יוסף, רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, רבי [[יעקב יוסף]] רב שכונת [[גבעת משה]] בירושלים וראש [[ישיבת חזון יעקב]] בירושלים, רבי [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים ראש [[ישיבת נחלת יצחק]], רבי [[חיים דוד הלוי]] רב תל אביב יפו, רבי [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, וגם רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש [[ישיבת בנין אב]] (שחמיו הרב שלום לופס הרב הספרדי בעכו היה מחו"ר פורת יוסף), ויבלחט"א רבי [[מאיר מאזוז]] ראש [[ישיבת כסא רחמים]] בני ברק. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם [[שושלת משפחת אביחצירא]], עם נכדי רבי [[יעקב אביחצירא]] מכונה '''אביר יעקב''' שהם ראשי [[שושלת משפחת אביחצירא]] בארץ ישראל רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב [[רמלה]] [[לוד]] ואחיו רבי [[ישראל אבוחצירא|ישראל אביחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' ומכונה  ה'''יש"א ברכה''' מ[[נתיבות]] וממשיכי דרכו בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא|ברוך אביחצירא]] מ[[נתיבות]] מכונה ה'''בבא ברוך''' ואחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אביחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]], ונכדי ה[[בבא סאלי]] כדלהלן, רבי [[אלעזר אבוחצירא|אלעזר אביחצירא]] מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום ואחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא|דוד חי אביחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון, ועוד.
כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני [[ישיבת פורת יוסף]] ירושלים, כמו: רבי [[בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת פורת יוסף, רבי [[יהודה צדקה]] ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל [[כף החיים]], רבי [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, בנו הגדול רבי [[יעקב יוסף]] רב שכונת [[גבעת משה]] בירושלים וראש [[ישיבת חזון יעקב]] בירושלים, רבי [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה [[ילקוט יוסף]], רבי [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים, ראש [[ישיבת נחלת יצחק]] בעל סדרת הספרים הקבלית המצליחה [[קדושת יצחק]] ו' כרכים, רבי [[חיים דוד הלוי]] רב תל אביב יפו בעל קיצור שולחן ערוך (הלוי), רבי [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה [[מאמר מרדכי]], וגם רבי [[אליהו בקשי דורון]] הראשון לציון, ראש [[ישיבת בנין אב]] (שחמיו הרב שלום לופס הרב הספרדי בעכו היה מחו"ר פורת יוסף), ויבלחט"א רבי [[מאיר מאזוז]] ראש [[ישיבת כסא רחמים]] בני ברק. בפרט ידועים קשריו וכתיבת מכתבים של הרבי עם [[שושלת משפחת אביחצירא]], עם נכדי רבי [[יעקב אביחצירא]] מכונה '''אביר יעקב''' שהם ראשי [[שושלת משפחת אביחצירא]] ב[[ישראל]] רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' רב [[רמלה]] [[לוד]] ואחיו רבי [[ישראל אבוחצירא|ישראל אביחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' ומכונה  ה'''יש"א ברכה''' מ[[נתיבות]] וממשיכי דרכו בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא|ברוך אביחצירא]] מ[[נתיבות]] מכונה ה'''[[בבא ברוך]]''' ואחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אביחצירא]] מכונה ה'''[[בבא מאיר]]''' מ[[אשדוד]], ונכדי ה[[בבא סאלי]] כדלהלן, רבי [[אלעזר אבוחצירא|אלעזר אביחצירא]] מכונה ה'''[[בבא אלעזר]]''' מ[[באר שבע]] שבדרום ואחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא|דוד חי אביחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון, ועוד.
[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב [[שלמה משה עמאר]] הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]


הרב מאיר מאזוז בענין זה:
הרב מאיר מאזוז בענין זה:
שורה 36: שורה 35:
{{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
{{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו"רי חב"ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים}}.."{{הערה|שמן ששון מחבריך.}}
הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים}}.."{{הערה|שמן ששון מחבריך.}}
[[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב [[שלמה משה עמאר]] הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־22:40, 26 ביולי 2022

רבי יוסף חיים מבבל, מכונה הרי"ח הטוב, הרב בן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות, ומגדולי הכתבנים ומחברי הספרים, צולם בשנת ה'כת"ר בהיותו בן 26 שנים לחייו

יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש.

רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, ועוד.

על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.

הפרדה בין אשכנזים לספרדים

בחסידות חב"ד מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.

זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ

על יסוד דברים אלה החלה העבודה החינוכית של חיזוק התורה במדינות אפריקה הצפונית.

ערך מורחב – מרוקו

הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:

זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב"י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות

אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.

הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[1].

רבני הספרדים

הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו כדלהלן, רבי מאיר ועקנין רב העיר טבריה, רבי דוד עובדיה במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים, רבי יוסף משאש רב העיר חיפה, רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים, רבי שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים, רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק, רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום ועוד ספרים רבים, רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים וראש מוסדות דור ודור בירושלים, ויבלחט"א רבי משה ברדוגו מרבני מגדל העמק ונצר לשושלת ברדוגו במרוקו, רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים, ורבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים ותלמיד הרב אליעזר חיים בן-ציון ברוק ראש ישיבת בית יוסף נוברדוק בירושלים.

הרב משה צדקה בנו הגדול של הרב יהודה צדקה עוסק בלימוד ספר ארבעה טורים אשר מחברו רבינו הרב יעקב בן רבינו אשר אשכנזי מטולידו הקשר של הרבי עם הרב צדקה ועם חכמי פורת יוסף היה קשר אדוק
התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב"ד מקנאס לשעבר נואם

כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני ישיבת פורת יוסף ירושלים, כמו: רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף, רבי יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל כף החיים, רבי עובדיה יוסף הראשון לציון, בנו הגדול רבי יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים, רבי יצחק יוסף הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה ילקוט יוסף, רבי יצחק כדורי זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית המצליחה קדושת יצחק ו' כרכים, רבי חיים דוד הלוי רב תל אביב יפו בעל קיצור שולחן ערוך (הלוי), רבי מרדכי אליהו הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית המצליחה מאמר מרדכי, וגם רבי אליהו בקשי דורון הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב שלום לופס הרב הספרדי בעכו היה מחו"ר פורת יוסף), ויבלחט"א רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק. בפרט ידועים קשריו וכתיבת מכתבים של הרבי עם שושלת משפחת אביחצירא, עם נכדי רבי יעקב אביחצירא מכונה אביר יעקב שהם ראשי שושלת משפחת אביחצירא בישראל רבי יצחק אביחצירא מכונה הבבא חאקי רב רמלה לוד ואחיו רבי ישראל אביחצירא מכונה הבבא סאלי ומכונה היש"א ברכה מנתיבות וממשיכי דרכו בני הבבא סאלי; רבי ברוך אביחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך ואחיו הגדול רבי מאיר שלום אביחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד, ונכדי הבבא סאלי כדלהלן, רבי אלעזר אביחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום ואחיו הצעיר רבי דוד חי אביחצירא מנהריה שבצפון, ועוד.

הרב מאיר מאזוז בענין זה:

"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים".."[2]

בתמונה הרב שלמה משה עמאר הראשון לציון בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
  2. שמן ששון מחבריך.
  3. סקירה על הספר.