יצחק מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקוני קישורים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. | רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. | ||
כאשר שהו יחד ב[[פטרבורג]] והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ"צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת ה[[משיח]]{{הערה|1=[ | כאשר שהו יחד ב[[פטרבורג]] והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ"צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת ה[[משיח]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&st=&pgnum=74&hilite=] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=243&hilite=]}}. | ||
== לומד את תורת [[אדמו"ר הזקן]] == | == לומד את תורת [[אדמו"ר הזקן]] == | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ההתראות הראשונה של הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר"י, ורושם טוב על הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ. | ההתראות הראשונה של הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר"י, ורושם טוב על הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ. | ||
... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו"ר הצ"צ והגאון הר"י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.{{הערה|1=[ | ... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו"ר הצ"צ והגאון הר"י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=14&hilite=]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"מ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקצ"ט]] | |||
גרסה מ־02:19, 26 ביולי 2022
רבי יצחק מוולוז'ין (תק"מ - תקצ"ט) נולד לאביו רבי חיים מוולוז'ין שהיה מתלמידי הגר"א ומידידי האדמו"ר האמצעי והצמח צדק. שימש כראש ישיבת וולוז'ין, אחרי פטירת אביו.
רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים[1].
כאשר שהו יחד בפטרבורג והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ"צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת המשיח[2].
לומד את תורת אדמו"ר הזקן
כאשר חסידים ביקרו בביתו, הם מצאו אותו לומד בעיון בכתבי אדמו"ר הזקן.[3]
המפגש הראשון עם הצמח צדק
אדמו"ר הריי"צ כותב בספרו על המפגש הראשון בין הצמח צדק לרבי איצ'הלה בשנת תר"ג:
בתחלת שנת תר"ג כשהוזמן אדמו"ר צ"צ לאספת הרבנים בפטרבורג, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות על דבר אספת הרבנים המיועדה.
הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם - משנת תקפ"ט בערך - שמעו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים.
בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים.
ההתראות הראשונה של הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר"י, ורושם טוב על הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ.
... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו"ר הצ"צ והגאון הר"י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.[4]
הערות שוליים
- ↑ מדברי הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיוון תש"נ
- ↑ [1] [2]
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 46, בשם מצרף העבודה.
- ↑ [3]